חשיבות אבחנת אי-ספיקת לב בחולים עם אירוע מוחי איסכמי (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על נתוני עולם-אמיתי מהם עולה כי אי-ספיקת לב הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של מגבלה תפקודית בטווח הארוך בחולים עם אירוע מוחי, אך לא תועד קשר עם בטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית והתערבות מכאנית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את החשיבות של אי-ספיקת לב בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי. הם התמקדו בחולים שקיבלו טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית או רה-קנליזציה מכאנית במרכז יחיד. החולים השלימו הערכה קרדיולוגית, כולל בדיקת אקו-לב, במהלך הטיפול האקוטי.

התוצאות התפקודיות נבחנו לאחר 90 ימים על-בסיס ראיונות טלפוניים. בטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית והתערבות מכאנית נבחנו בקרב חולים עם אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים עם תפקוד לבבי תקין.

מדגם המחקר כלל 1,209 חולים, כולל 378 חולי אי-ספיקת לב (31%). מהממצאים עלה כי אי-ספיקת לב ניבאה תוצאות תפקודיות גרועות יותר. שיעורי רה-קנליזציה היו דומים בקרב חולים עם אי-ספיקת לב לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית ולאחר רה-קנליזציה מכאנית, או טיפול משולב.

שיעורי אירועי דמם תוך-גולגולתי משני לא היו שונים משמעותית (7% לעומת 8%, בהתאמה, לאחר תרומבוליזה ו-15% לעומת 20%, בהתאמה, לאחר התערבות מכאנית או טיפול משולב. שיעורי התמותה בתוך 48 שעות מהאשפוז היו דומים בשתי הקבוצות והיו קטנים מ-1.5%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במדגם עולם-אמיתי של חולים עם אירוע מוחי, אי-ספיקת לב זוהתה כגורם מנבא בלתי-תלוי של תוצאות תפקודיות גרועות יותר בטווח הארוך, אך לא זוהו הבדלים בבטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית והתערבות מכאנית.

Stroke. 2019;50(11):3051-3056

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך