קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

ההשפעה של Levetiracetam על פעילות נוגדת-קרישה של Rivaroxaban (מתוך Ann Intern Med)

חוקרים מזהירים מפני השפעה מזיקה אפשרית למשלב Levetiracetam (קפרה) כנגד פרכוסים לטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו). במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מתארים הכותבים על המקרה הראשון מסוגו בו Levetiracetam הביא להפחתת השפעה נוגדת-קרישה של Rivaroxaban, עם הפחתת רמות התרופה בדם.

החוקרים כותבים כי לממצאים אלו חשיבות רבה מאחר ופרפור פרוזדורים, התוויה נפוצה בגינה ניתן הטיפול ב-Rivaroxaban, הינה הפרעה נפוצה בחולים עם פרכוסים ו-Levetiracetam הינה אחת התרופות נוגדות-פרכוס הנפוצות בשימוש.

המקרה מתאר גבר בן 69 שנים, במשקל 70 ק”ג, אשר קיבל טיפול ב-Rivaroxaban במינון 20 מ”ג/יום בשל פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. בעברו היה ידוע עוד על Essential Thrombocytopenia חיובית למוטאציית JAK2.

בעקבות הופעת פרכוסים הוחל טיפול פומי ב-Levetiracetam במינון 1,500 מ”ג ביום. מספר חודשים לאחר מכן, החולה אובחן עם אירועים חוזרים של התקף איסכמי חולף, אשר התבטאו בדיסארתריה עם שיתוק החלק התחתון של הפנים מימין.

במטרה לקבוע אם רמות נמוכות של Rivaroxaban בדם שיחקו תפקיד משמעותי, החוקרים השתמשו בבדיקה ספציפית להערכת פעילות כנגד פקטור Xa. מהנתונים עלה כי שנתיים טרם התחלת טיפול ב-Levetiracetam, שיא רמות Rivaroxaban בדם לאחר נטילת התרופה עמדו על 162.5 מיקרוגרם/ליטר וערכי השפל לפני התרופה עמדו על 19.3 מיקרוגרם/ליטר.

כאשר החולה נטל אותו מינון של Levetiracetam למשך מספר חודשים, שיא רמות Rivaroxaban בדם עמד על 87 מיקרוגרם/ליטר וערכי השפל עמדו על 0 מיקרוגרם/ליטר, כאשר החוקרים השתמשו באותה בדיקה להערכת רמת התרופה בדם.

החוקרים מדגישים כי אין להם ספק באשר להיענות החולה לטיפול ב-Rivaroxaban ולכן מאמינים כי השינוי ברמות התרופה בדם נקשרו עם הטיפול ב-Levetiracetam.

בהתייעצות עם הנוירולוג של החולה, הצוות המטפל החל בהפחתת מינון הטיפול ב-Levetiracetam תוך העלאה הדרגתית ש למינון Lacosamide, תרופה אחרת למניעת פרכוסים. חודש לאחר הפסקת הטיפול ב-Levetiracetam, שיא רמות Rivaroxaban בדם עמדו על 172.7 מיקרוגרם/ליטר וערכי השפל עמדו על 3.7 מיקרוגרם/ליטר. חודשיים לאחר הפסקת הטיפול, שיא רמות התרופה עמדו על 174.6 מיקרוגרם/ליטר וערכי השפל עמדו על 40.2 מיקרוגרם/ליטר.

ההתקפים האיסכמיים החולפים פסקו ולא שבו לאורך תשעת חודשי המעקב.

החוקרים כותבים כי האינטראקציה בין שתי התרופות לא תוארה בעבר בבני אדם ולמיטב ידיעתם, מעולם לא הושלמה הערכה השיטתית של רמות Rivaroxaban בדם. ממצאי המחקר תומכים בהימנעות משילוב שתי התרופות הללו.

Ann Intern Med. Published online April 14, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

  • טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs, או NSAID) מלווה בירידה של 12% בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. מנגד, שימוש לטווח קצר או בינוני בתרופות אלו לא הדגים השפעה מגנה מפני דמנציה. מדגם המחקר כלל למעלה מ-11,700 מבוגרים ללא-דמנציה (גיל ממוצע […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר