מניתוח נתונים ארציים משלוש מדינות שפורסמו בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Co-Transporter), בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase), מלווה בסיכון מופחת משמעותית לסיבוכים כלייתיים חמורים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 והסיכון לסיבוכים כלייתיים חמורים על-בסיס נתונים משבדיה, דנמרק ונורבגיה בין השנים 2013-2018.
מדגם המחקר כלל 29,887 חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT2 ומספר דומה של חולים שטופלו במעכבי DPP-4, אשר הותאמו ביחס 1:1 על-פי 57 משתנים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לסיבוכים כלייתיים חמורים לאורך תקופת מעקב ממוצעת של 1.7 שנים. התוצא העיקרי המשולב כלל טיפול כלייתי חליפי, תמותה מסיבות כלייתיות ואשפוז בשל סיבוך כלייתי. תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי.
השימוש במעכבי SGLT-2, בהשוואה למעכבי DPP-4, לווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים חמורים (2.6 אירועים לכל 1,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-6.2 אירועים כל 1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.34-0.53).
מניתוח משני של הנתונים עלה כי יחס הסיכון עם שימוש במעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4 עמד על 0.32 (רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.47) לטיפול כלייתי חליפי, יחס סיכון של 0.41 (רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.52) לאשפוז בשל סיבוך כלייתי ויחס סיכון של 0.77 (רווח בר-סמך 95% של 0.26-2.23) לתמותה על-רקע מחלת כליות.
לאחר תקנון נוסף לריכוז המוגלובין מסוכרר וקצב פינוי גלומרולארי משוער (מדגמים משבדיה ודנמרק) ולחץ דם, מדד מסת גוף ועישון (מדגם משבדיה בלבד), יחסי הסיכון נעו מ-0.41 (רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.66) ל-0.50 (רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.81) בשבדיה ומ-0.42 (רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.56) ל-0.55 (רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.74) בדנמרק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים חמורים, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!