קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

האם טיפול בתיאזידים עלול להביא לעליה בסיכון לממאירויות עוריות? (J Am Acad Dermatol)

שימוש ממושך ב-Hydrochlorothiazide מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית ומלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology. בקרב חולים תחת טיפול ב- Hydrochlorothiazideתועד סיכון גבוה ב-32% למלנומה, בהשוואה למטופלים בחסמי תעלות סידן.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydrochlorothiazide הינו בין התכשירים הנפוצים בשימוש לאיזון לחץ דם והתרופה מומלצת כקו-טיפול ראשון כנגד יתר לחץ דם. עם זאת, לתיאזידים תכונות המעלות את הרגישות לאור ולכן טיפול זה עשוי להוביל לתגובה עורית חריגה לאור אולטרה-סגול ובעקבות זאת ייתכן סיכון מוגבר לממאירות עורית.

מחקרים קודמים הצביעו על תוצאות סותרות בכל הנוגע לקשר בין טיפול ב- Hydrochlorothiazide ובין הסיכון לממאירויות עוריות. כעת השלימו החוקרים מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להשוואת הטיפול ב- Hydrochlorothiazide אל מול מעכבי ACE או חסמי תעלות סידן – במטרה לקבוע אם הטיפול התרופתי מלווה בסיכון מוגבר לממאירויות אלו.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר אדמיניסטרטיבי משש מחוזות בקנדה והתמקדו בחולים תחת Hydrochlorothiazide אשר נבחנו אל מול חולים שטופלו במעכבי ACE בניתוח הראשוני ואל מול חולים שטופלו בחסמי תעלות סידן בניתוח המשני.

החולים היו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 5.5 שנים בניתוח הראשוני, כאשר לא זוהה קשר בין טיפול ב- Hydrochlorothiazide ובין הסיכון לקרצינומה קרטינוציטית בהשוואה למעכבי ACE (שיעורי היארעות של 796 לעומת 768 מקרים ל-100,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.07).

עם זאת, כאשר החוקרים טופלו ב- Hydrochlorothiazide לפרק זמן מצטבר של 5-10 שנים (יחס סיכון של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.14) ולמעלה מעשר שנים (יחס סיכון של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.21), דווח על סיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית.

מינונים מצטברים גבוהים יותר של Hydrochlorothiazide גם לוו בסיכון מוגבר לממאירות עורית.

בהשוואת Hydrochlorothiazide לעומת מעכבי ACE לא זיהו החוקרים עדות לסיכון מוגבר למלנומה ולא נמצאו עדויות לקשר בין משך הטיפול או בין המינון ובין הסיכון לממאירות העורית.

בהשוואה לחסמי תעלות סידן, לא תועד סיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית עם Hydrochlorothiazide, אך דווח על סיכון מוגבר לממאירות העורית עם משך טיפול ארוך יותר ומינון מצטבר גבוה יותר.

עוד מדווחים החוקרים כי בחולים שטופלו ב- Hydrochlorothiazide תועדה עליה של 32% בסיכון למלנומה, כאשר הסיכון לממאירות העורית המשיך לעלות עם משך טיפול ארוך יותר ומינון מצטבר גבוה יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים תחת טיפול ב- Hydrochlorothiazideלאיזון לחץ הדם ייתכן סיכון מוגבר לממאירויות עוריות מסוימות עם טיפול ממושך.  לאור החשיבות של Hydrochlorothiazide בטיפול ביתר לחץ דם, על החולים והמטופלים לשקול את היתרונות אל מול הסיכונים של הטיפול בהשוואה לתרופות אחרות לאיזון לחץ הדם.

J Am Acad Dermatol, May 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • דלקת סיסטמית בדרגה נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות פסוריאזיס

    דלקת סיסטמית בדרגה נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות פסוריאזיס

    דלקת סיסטמית בדרגה נמוכה, כפי שמתבטא ברמות מוגברות של מדד SII (או Systemic Immune-Inflammation Index), יחס NLR (או Neutrophil-to-Lymphocyte Ratio) ו-CRP, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות פסוריאזיס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 105,418 משתתפים (גיל חציוני של 58 שנים, 55% נשים) שנכללו במחקר Copenhagen General Population […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך