הפרעה בשונות היומית בקצב הלב מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת רבת-שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 349 חולים עם סוכרת מסוג 2 (81%) או מסוג 1 ממחקר CHAMPION; כמחציתם היו נשים ובגיל ממוצע של 57 שנים, מדד מסת גוף של 29.4 והמוגלובין מסוכרר של 8.6%. המשתתפים השלימו ניטור קצב לב וניטור לחץ דם אמבולטורי לאורך 24 שעות, כמו גם הערכת סיבוכים מיקרווסקולאריים משנית לסוכרת.
חציון ערך סטיית תקן של מדידות קצב הלב על-פי הולטר לאורך 24 שעות שימשו להגדרת חולים עם שונות יומית נמוכה בקצב הלב (ירידה קטנה מ-10% בקצב הלב הממוצע בשעות הלילה לעומת קצב הלב בשעות היום עם צמצום הירידה הלילית בקצב הלב.
סטיית תקן נמוכה של קצב הלב לאורך 24 שעות וצמצום הירידה הלילית בקצב הלב נקשרו עם פרופיל קרדיומטבולי שלילי ושכיחות גבוהה של נפרופתיה ונוירופתיה אוטונומית לבבית.
לאחר מעקב ממוצע של 21 שנים תועדו 136 מקרי תמותה (39%), מהם 100 מקרים (68%) עקב מחלות לב וכלי דם. לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל גיל, מין, מדד מסת גוף, איזון גליקמי, סוג סוכרת ויתר לחץ דם – בקבוצת החולים עם סטיית תקן נמוכה של קצב הלב לאורך 24 שעות תועד סיכון גבוה כפליים לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.99) ועליה של 50% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.50) לעומת חולים עם סטיית תקן גבוהה של קצב הלב לאורך 24 שעות.
בחולים עם ירידה קטנה יותר בקצב הלב הלילי תועדה עליה של 39% בסיכון המתוקן לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.61 בשני המקרים), בהשוואה לאלו עם ירידה לילית תקינה של קצב הלב.
הפרעה בשונות היומית של קצב הלב מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מיקרווסקולארית וסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת. זיהוי מצבים אלו באמצעות הולטר 24 שעות עשויה לסייע בהערכת מאזן הסיכון באוכלוסייה זו של חולים בסיכון גבוה.
מתוך כנס ה-EASD
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!