ממחקר חדש עולה כי Rosuvastatin (קרסטור) עדיף על Pravastatin (פרבליפ) בהורדת רמות LDL וטריגליצרידים בנשאי HIV, עם דיסליפידמיה על-רקע טיפול בתרופות ממשפחת PI (Protease Inhibitors).

החוקרים מסבירים כי טיפול אנטי-רטרוויראלי משולב, בעיקר משטרי טיפול מוגברים בתרופות ממשפחת PI, מלווה לעיתים קרובות בדיסליפידמיה בנשאי HIV. לרוע המזל, לא-ניתן להשתמש במרבית הסטטינים לטיפול בבעיה זו, בשל אינטראקציה עם CYP3A4, אנזים שפעילותו מעוכבת ע”י PI, בעיקר Ritonavir.

Pravastatin, Rosuvastatin ו-Fluvastatin הן יוצאי הדופן, מאחר שאינן עוברות מטבוליזם ע”י CYP3A4. למרות ש-Pravastatin הוא הסטטין הנפוץ ביותר הניתן בהקשר של זיהום HIV בצרפת, Rosuvastatin הוא הסטטין עם ההשפעה הפוטנטית ביותר על רמות LDL במטופלים שאינם נשאי HIV-1.

במחקר האקראי החוקרים ערכו השוואה בין Pravastatin ו- Rosuvastatin ב-88 נשאי HIV עם דיסליפידמיה (רמת LDL של מעל 160 מ”ג לד”ל וטריגליצרידים מתחת ל-780 מ”ג לד”ל). כל החולים קיבלו טיפול מוגבר ב-Ritonavir. הערכת רמות השומנים בדם נערכה בתחילת המחקר ולאחר 45 ימי טיפול.

חציון משך הטיפול האנטי-רטרוויראלי הקודם עמד על 9 שנים.

מבין 83 החולים שנטלו את תרופת המחקר, 41 טופלו ב- Rosuvastatin במינון 10 מ”ג ביום ו-42 טופלו ב-Rosuvastatin במינון 40 מ”ג ביום. חציון רמות LDL, טריגליצרידים ו-HDL בתחילת המחקר עמדו על 190 מ”ג לד”ל, 90 מ”ג לד”ל ו-110 מ”ג לד”ל, בהתאמה.

עם Rosuvastatin, ערכי LDL ירדו ב-37% וערכי טריגליצרידים ירדו ב-19%, ירידה גדולה יותר באופן מובהק, בהשוואה לירידה המקבילה עם טיפול ב-Pravastatin, שעמדה על 19% (p<0.001) ו-7% (p=0.035).

החוקרים לא זיהו הבדלים בין קבוצות הטיפול בשינויים בערכי HDL.

התוצאות תומכות בעדיפות Rosuvastatin על Pravastatin כנגד דיסליפידמיה על-רקע טיפול מוגבר ב-Ritonvavir בנשאי HIV. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של Rosuvastatin על אירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסיה זו ובנשאי HIV-1 עם פרופיל שומנים תקין.

AIDS2010;24:77-83

לידיעה במדסקייפ