כירורגיה של הקולון והרקטום

האמנות בלעשות שום דבר The art of doing nothing/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

שימו לב לסיפור הבא שפורסם ב New England Journal of Medicine . מן הראוי שכולנו נפנים ונלמד.

הכותבת רופאה בניו-יורק משתלמת בקרדיולוגיה. אביא את הדברים בשם אומרם בגוף ראשון: לקראת סיום הלימודים בבי הספר לרפואה נפצעתי בברך במהלך ריצת מרתון. מה שהתחיל כ”ברך אצנים” קלאסי באימונים החמיר בריצת המרתון, ולמרות NSAID ורטיות קרות הכאבים נמשכו חודש ימים והפריעו לאימוני הריצה. בהמשך חשתי בגוש בולט במקום הרגישות המקסימלית בברך. ניסיתי לדחוק את הגוש חזרה למקומו ללא הצלחה. מה זה? קרע, גידול, או אולי זיהום? הכאב החמיר, אך כפי שיאמר כל אצן, אפשר לחיות עם הכאב, אך אי אפשר לחיות ללא ריצה. לפיכך נראה היה שהפתרון ההגיוני היחידי הוא MRI וייעוץ אורטופדי. קבעתי פגישה עם רופא המשפחה ד”ר ב. לאחר בדיקה קצרה קבע כי מדובר בגנגליון ציסט ושאל האם אני ממשיכה לרוץ. שיקרתי כאשר השבתי שאינני רצה. למעשה המשכתי לרוץ ולבדוק האם לאחר חימום הגוש חזר למקומו. “אין צורך ב MRI ” קבע ד”ר ב. “עליך לנוח”. לנוח תמהתי? “כן, אולי תתחילי לשחות”? לומר לאצן לשחות זה בערך כמו לומר לאורטופד עם פציעה ביד לעבוד כפסיכיאטר. אולי תפנה אותי לאורטופד? אולי יש לי סרטן או לופוס?! “ליזה” פנה אלי ד”ר ב. “האם כרופאה תשלחי כל מתלונן על כאבי ראש לבדיקת CT מוח”? למעשה ד”ר ב. צדק, ב 3 השנים הבאות, בהן עבדתי בחדר המיון, שלחתי לבדיקות CT  ו MRI מטופלים שהתלוננו על כאבי ראש, כאבי בטן או כאבים בבהונות. אבל באותו רגע, עצם העובדה שהתעקשתי על ביצוע בדיקה בלתי הכרחית, שעלולה בסופו של דבר להזיק יותר מאשר להועיל לא חלחלה לתודעתי. אם כך, האשמתי את ד”ר ב. אתה מתכוון לעשות שום דבר!

סבי התחיל ביה”ס לרפואה ב 1925. הוא עבד כריאומטולוג ובעצמו נמנע מביקורים אצל רופאים. אבל בהיותו בן 70 גררה אותו סבתי לבדיקת רופא בשל שיעול ממושך. בחזרתם לביתם השליך סבי את כדורי האנטיביוטיקה עליהם המליץ הרופא, באומרו כי הרופאים נותנים תרופות, כשאינם יודעים מה לעשות. אבל הצרידות של סבי הלכה והחמירה עד אי יכולת לדבר. לאחר  חצי שנה, 3 רופאים, אלפי טיפות נגד שיעול וקביעה נחרצת של רופא המשפחה כי מקור התלונה פסיכולוגי, הסתבר כי סבי לקה במחלה ממארת בלוע.

הרפואה המודרנית הצילה את חייו הוא הודה, אבל שילמנו מחיר יקר בחדשנות ברפואה. בעבר מטרת הרפואה הייתה לעזור לבני האדם. למראית עין הרופא היה הפוסק אבל מי שבאמת קבע היה המטופל. כיום נותני הטון והקובעים אינם המטופל או הרופא, אלא ביטוחים רפואיים, ביטוחי רשלנות רפואית ובתי חולים ענקיים. ה”כיף” במקצוע הרפואה נעלם. הוא טען כי למרות שהיום אנו יכולים לעשות הרבה יותר עבור המטופלים, שביעות רצונם מהטיפול הולכת ויורדת.

חזרתי לד”ר ב. לאחר שנבדקתי ע”י אורטופד קרוב משפחה. הוא אמר לי לבצע MRI , יתכן שיש לי קרע במניסקוס א משהו כזה.. אמרתי לד”ר ב. נשלחתי ל MRI . לאחר יותר מ 3 שבועות התקשר ד”ר ב: “חדשות טובות, אין לך קרע במניסקוס, אבל יש קרע בשריר, שטף דם, נוזל בברך, בצקת עצם בפיקה לטרלית היכולה להתאים לטראומה או זיהום. בהתייעצות עם אורטופד שעבר על צילומי ה MRI , נקבע שאני לוקה בתסמונת לחץ לטרלי (Lateral compression syndrome ). נשמע כמו תסמונת מדור חששתי, ואכן גם ד”ר ב. נשמע מבוהל. “יתכן שתזדקקי לניתוח”. ניתוח ממש לא התאים לי. הייתי בעיצומה של ההתמחות. אמנם רציתי להמשיך לרוץ, אך יותר מכל רציתי להיות רופאה. “אולי אני פשוט צריכה לנוח” הצעתי לד”ר ב. מובן שד”ר ב. צדק לכל אורך הדרך, מנוחה היתה כל מה שנדרש. אבל כעת ד”ר ב לא יכול היה להתעלם מתוצאות הבדיקה בה לא היה כלל מעוניין.

במחקר שבוצע לאחרונה, קיבלו 2 קבוצות מתנדבים כדורי פלצבו כאנלגטיקה. לקבוצה אחת נאמר כי עלות הכדור 2.5 דולר ולשניה 10 סנט בלבד. המטופלים בקבוצה שקיבלו את הכדור ה”יקר” יותר, דווחו על שיפור ניכר יותר בכאב לעומת מקבלי התרופה ה”זולה”. נשמע אולי מייאש, האם תמיד נעריך יותר את הטיפול היקר יותר? אבל אולי אפשר דווקא להתעודד בכך, שיש לנו שליטה על תחושה זו. אנו קובעים את מחירי התרופות ואנו אלו שמעריכים את בדיקת ה MRI יותר מאשר את חוכמתו וניסיונו של הרופא. זה בהחלט נתון לשליטתנו. 

כשסבי עסק ברפואה הרופא נתפס כדמות קשוחה של קובע יחיד, אך תפיסה זו לוותה באמונה כי הרופא מגלה מסירות מקסימלית למטופליו. ללא מחשב, ללא אמצעי הדמייה ובדיקות משוכללות, למילים ולמגע הייתה חשיבות מכרעת. טפיחה ידידותית על הגב ומילה טובה היטיבו עם המטופל ולעיתים אף שיפרו את הרגשתו.

סבי טען כי המטופלים אינם מצפים מהרופא לחולל נפלאות, “אני מצופה לעשות כמיטב יכולתי, ולגלות סימפתיה שאיני מצליח לרפאם”

בלוויתו של סבי נכחו מאות ממטופליו ובני משפחתם, ואני אחוזה ברגשות תסכול, על כך שלא הצלחתי להנחיל את מורשת סבי באמנות היחס למטופלים, עליתי לשאת דברים. רציתי להסביר כי סבא לא הספיק להגשים את חלומו, שהוא היה בדרכו להחזיר את  עטרת הרפואה ליושנה, שהכל יהיה בסדר. אבל לא יכולתי לומר דבר. עמדתי מול מאות המלווים את סבא בדרכו האחרונה והבנתי. הם כבר יודעים. לכן רק עמדתי ולא אמרתי דבר, לא היה בכך צורך!

Rosenbaum L. The art of doing noting. N Engl J Med. 365;9:782-785 .  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

  • תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה הובילו שניהם להקלה בכאבי ברכיים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך לאורך 12 שבועות, ללא הבדלים משמעותיים בין שתי ההתערבויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. לאורך 24 שבועות, אימוני יוגה הובילו לשיפור מתון בתפקוד ואיכות החיים של החולים. המחקר האקראי נערך במרכז יחיד בטזמניה, אוסטרליה, והשווה […]

  • הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

    הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research עולה כי בגברים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפולים מתקדמים תועדו שיעורי תגובה גבוהים יותר לטיפול, בהשוואה לנשים, עם הבדלים דומים בעקבות טיפולים תרופתיים שונים. החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הבדלים תלויי-מגדר ביעילות טיפולים בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפול ביולוגי או תרופות […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

    המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

    בחולים עם שברי אי-ספיקה עקב אוסטיאופתיה משנית למתוטרקסט, המשך טיפול במתוטרקסט מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לשברים נוספים, כאשר כמעט כל חולים שהמשיכו בטיפול התרופתי חוו שברי אי-ספיקה נוספים או שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי, כך מדווחים חוקרים מבריטניה במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית במטרה לקבוע אם המשך טיפול במתוטרקסט […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • גורמי סיכון למעורבות אקסיאלית בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Rheumatology)

    גורמי סיכון למעורבות אקסיאלית בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Rheumatology)

    ברבע מהחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) ישנה מעורבות אקסיאלית, כאשר מנתונים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי אנתזיטיס, מחלת מעי דלקתית ו-HLA-B27 מלווים בסיכון מוגבר לדלקת מפרקים פסוריאטית אקסיאלית. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר רב-מרכזי גדול ביוון להערכת הפנוטיפ הקליני של חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אקסיאלית. הם אספו נתונים ממרפאות ריאומטולוגיות ומרפאות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך