רפואת שיניים

טיפול אנטיביוטי אינו מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי אין קשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי במבוגרים בריאים בגילאי 70 שנים ומעלה. עם זאת, החוקרים מהרווארד מדווחים כי ייתכן ומשך המעקב אחר המשתתפים במחקר לא היה ארוך דיו בכדי לזהות השפעות ארוכות טווח של טיפול אנטיביוטי על הזדקנות קוגניטיבית.

החוקרים השלימו מחקר הארכה של מחקר שהושלם וכלל למעלה מ-13,500 מבוגרים מאוסטרליה (גיל ממוצע של 75 שנים, 54% נשים) ללא אבחנה קודמת של דמנציה, מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית או מצבים מסכני חיים. הערכת ניפוקי מרשמים שימשה לזיהוי טיפול אנטיביוטי, תוך סיווג המשתתפים במחקר לאלו שטופלו בתרופות אנטיביוטיות (62.5%) או לא קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב.

המשתתפים השלימו הערכות קוגניטיביות שנתיות באמצעות מבחנים סטנדרטיים להערכת תפקוד קוגניטיבי גלובאלי, זיכרון אפיזודי, שפה, תפקוד ניהולי ומהירות פסיכומוטורית. אבחנת דמנציה התבססה על קריטריוני DSM-4.

לאורך חציון משך מעקב של 4.7 שנים תועדו 461 מקרים של דמנציה ו-2,576 מקרים של ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה.

מניתוח הנתונים עלה כי טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב לא לווה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.25), ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה (יחס סיכון של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.11), או ירידה במדדים קוגניטיביים לאחר תקנון למשתנים שונים.

החוקרים כותבים כי לא זוהה קשר בין תוצאים קוגניטיביים ובין השימוש המצטבר בתרופות אנטיביוטיות, טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח, או משפחות טיפול אנטיביוטי ספציפיות (דוגמת ביתא-לקטאם, טטרציקלינים וסולפנואמידים).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים משמעותיים בקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין הסיכון לדמנציה בחלוקה לפי גיל, מין, מדד מסת גוף, מדדי תפקוד קוגניטיבי, או שימוש בתרופות המשפיעות על תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים מקור להפחתת החשש מפני השפעות קוגניטיביות שליליות של טיפול אנטיביוטי.

Neurology, Dec 18, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ"ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    מנתונים ארוכי-טווח שפורסמו בכתב העת Clinical Microbiology and Infection עולה כי מרווח הזמן עד לעדות מולקולרית למחלה בחולים עם מחלת שגס (Chagas Disease) היה קצר יותר משמעותית עם Posaconazole לעומת Benznidazole. כשני-שליש מהחולים שטופלו תחילה ב-Posaconazole טופלו שוב ב- Benznidazole. החוקרים השלימו מחקר המשך למחקר פרוספקטיבי תצפיתי להערכת התוצאות הקליניות והפרזיטלוגיות ארוכות הטווח של טיפול […]

  • שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    עליה בישנוניות לאורך 24 שעות בנשים בשנות ה-80 לחייהן מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה, בהשוואה לנשים בגיל דומה עם דפוסי שינה יציבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 733 נשים ללא ליקוי קוגניטיבי (גיל ממוצע של 82.5 שנים, 91% לבנות) אשר לקחו חלק במחקר Study of Osteoporotic Fractures. המשתתפים […]

  • האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן? (The Lancet Infectious Diseases)

    האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן? (The Lancet Infectious Diseases)

    בילדים עם זיהום בדרכי השתן וחום, משטר טיפול אנטיביוטי מותאם אישית עם הפסקת הטיפול שלושה ימים לאחר השגת שיפור קליני הולם, לוותה בסיכון מוגבר להישנות זיהומים אך הפחיתה את היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות  ואירועים חריגים, בהשוואה למשטר הטיפול הסטנדרטי בן עשרה ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 […]

  • חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר) עקב השריפות שפרצו בקליפורניה במהלך שנת 2020 לוותה בעליה בהיקף הפניות לחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות בתוך שבוע מהחשיפה, כולל עליה של 8% בהיקף הפניות על-רקע בריאות הנפש, עליה של 15% בשיעור הפניות בשל דיכאון ועליה של 29% בהפרעות מצב רוח אחרות, כך עולה מנתונים חדשים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך