דרמטולוגיה

בקיצור נמרץ – המחקרים הבולטים מהמחצית הראשונה של חודש אפריל 2022 (CME)

מדדי סידן בעורקים כליליים מנבאים את הסיכון למוות לבבי פתאומי

הסיכון למוות לבבי פתאומי עולה באופן עקבי במקביל לעליה במדדי סידן בעורקים הכליליים (Coronary Artery Calcium) בחולים בסיכון נמוך-עד-בינוני, ללא תלות בגורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם. כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת – JACC Cardiovascular Imaging.Am.J

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי מוות לבבי פתאומי הינו ביטוי ראשוני נפוץ של מחלת לב כלילית; עם זאת, חיזוי הסיכון למוות לבבי פתאומי עדיין אינו מוצלח. מדדי CAC מהווים סמן לעומס הנגע הטרשתי, כאשר לא ברור אם אלה עשויים לסייע בהערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים למחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 66,636 מטופלים (גיל ממוצע של 54.4 שנים, 33% נשים) במסגרת מניעה ראשונית ממאגר CAC Consortium. ניתוח רב-משתנים הושלם על-מנת לקבוע את הקשר בין מדדי CAC ובין מוות לבבי פתאומי, תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים וגורמי סיכון מסורתיים. החוקרים מדווחים כי ב-55% מהחולים תועד מדד CAC שאינו אפסי.

במהלך חציון מעקב של 10.6 שנים תועדו 211 מקרי מוות לבבי פתאומי (0.3%), כאשר 91% מהם תוארו בחולים עם מדד CAC התחלתי גבוה מאפס.

בהשוואה למדד CAC אפסי, תועדה עליה הדרגתית בסיכון למוות לבבי פתאומי עם מדדי CAC בטווח 100-399 (יחס סיכון של 2.8), בטווח 400-999 (יחס סיכון של 4.0), ומדד CAC מעל 1,000 (יחס סיכון של 4.9).

הערכת מדד סידן בעורקים הכליליים שיפרה את יכולת הניבוי של מוות לבבי פתאומי בחולים עם סיכון למחלה כלילית בתוך עשר שנים קטן מ-7.5%  והוא באלו עם סיכון בטווח 7.5-20%, כאשר השיפור ביכולת החיזוי של הסיכון למוות לבבי פתאומי באלו עם סיכון של מעל 20%.

ממצאי המחקר מעידים כי מדדי CAC גבוהים יותר מלווים בסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי, כאשר העלייה בסיכון הינה מעבר לעלייה הצפויה על-רקע גורמי סיכון מוכרים למחלות לב וכלי דם, בעיקר בקרב חולים המטופלים במסגרת מניעה ראשונית והיום הינם בדרגת סיכון נמוכה-בינונית למחלת לב וכלי דם. הערכת סידן בעורקים הכליליים עשויה לסייע בהערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי ולזהות את החולים שבהם צפויה התועלת הרבה ביותר למעקב ובדיקות נוספות.

J Am Coll Cardiol Img. Mar 21, 2022

תוצאות חיוביות למשלב התערבויות פסיכולוגיות עם פיזיותרפיה להקלה על כאב גב כרוני (BMJ)

שילוב פיזיותרפיה עם התערבויות פסיכולוגיות, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי והדרכה להתמודדות עם כאב, מהווה גישה יעילה לטיפול בכאב גב תחתון כרוני. כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי ההנחיות הנוכחיות אינן כוללות מידע רב אודות הסוגים הספציפיים של התערבויות פסיכולוגיות המומלצות להקלה על כאבי גב. במטרה להבין טוב יותר את היעילות והבטיחות של התערבויות פסיכולוגיות ספציפיות, הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 97 מחקרים אקראיים ומבוקרים, אשר כללו 13,136 משתתפים ו-17 גישות טיפול.

מהנתונים עולה כי בכל הנוגע לתפקוד גופני, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (הבדל ממוצע מתוקן של 1.01) וחינוך להתמודדות עם כאב (הבדל ממוצע מתוקן של 0.62) בשילוב עם פיזיותרפיה הובילו לשיפור קליני עד חודשיים לאחר הטיפול.

יתרה מזאת, ההשפעות הממושכות ביותר של טיפול לשיפור תפקוד גופני תוארו עם הדרכה בנושא כאב ופיזיותרפיה לאחר שישה חודשים מההתערבות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.63). לא זוהו מחקרים להערכת היעילות ארוכת הטווח של הדרכה בנושא כאב ופיזיותרפיה.

באשר לעצימות כאב, טיפול התנהגותי (הבדל ממוצע מתוקן של 1.08), טיפול קוגניטיבי התנהגותי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.92) והדרכה בנושא כאב (הבדל ממוצע מתוקן של 0.91) בשילוב עם פיזיותרפיה היו יעילים עד חודשיים לאחר הטיפול. שילוב טיפול התנהגותי עם פיזיותרפיה זוהה כהתערבות היחידה שהדגימה השפעות משמעותיות שישה חודשים לאחר הטיפול.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בקביעת המלצות ברורות יותר בכל הנוגע לשימוש בהתערבויות פסיכולוגית ספציפיות לטיפול בכאב גב תחתון כרוני.

BMJ 2022

לידיעה ב-MedPage Today

פלזמה ממחלימים עשויה להפחית סיכון לאשפוז בחולים עם  COVID-19 (מ  NEJM)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי מתן פלזמה ממחלימים לחולים עם COVID-19 בתוך 9 ימים מהופעת תסמיני המחלה הפחית את הסיכון להתקדמות המחלה עד צורך לאשפוז.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי אין נתונים רבים אודות היעילות של מתן פלזמה ממחלימים לחולים אמבולטוריים שנדבקו בנגיף. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, כפול-סמיות, אקראי ומבוקר, במטרה לבחון את היעילות והבטיחות של פלזמה ממחלימים, בהשוואה לפלזמה מביקורות, במבוגרים עם תסמינים שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה. המשתתפים גויסו למחקר בתוך שמונה ימים מהופעת התסמינים וקיבלו עירוי בתוך יממה מההקצאה האקראית.

התוצא העיקרי של המחקר היה אשפוזים על-רקע COVID-19 בתוך 28 ימים מקבלת העירוי.

1,181 נבדקים קיבלו עירוי. מהתוצאות עלה כי שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 2.9% בקבוצת ההתערבות (17 מבין 592 משתתפים שקיבלו פלזמה ממחלימים) לעומת 6.3% (37 17  מבין  589  חולים בקבוצת הפלסבו) עם ירידה אבסולוטית בסיכון של 3.4% (P=0.005) וירידה יחסית בסיכון של 54%.

החוקרים מדגישים כי לא ניתן להתבסס על נתונים אלו כדי לקבוע את היעילות של פלזמה ממחלימים בקרב מחוסנים מאחר ו-53 מבין 54 המשתתפים עם COVID-19 שאושפזו היו לא-מחוסנים ומשתתף אחד היה מחוסן חלקית.

במהלך המחקר תועדו 16 אירועים חריגים בדרגה 3 או 4 בחולים אשר לא אושפזו בבית חולים, מהם 7 בקבוצת ההתערבות ו-9 בקבוצת הביקורת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם COVID-19, שרובם לא חוסנו כנגד הזיהום הנגיפי, מתן פלזמה ממחלימים בתוך תשעה ימים מהופעת התסמינים הפחית את הסיכון להתקדמות המחלה ואשפוז.

N Engl J Med, March 30, 2022

האם אבוקדו עשוי להגן מפני מחלות לב וכלי דם? (Journal of the American Heart Association)

ממחקר חדש שכלל מעקב אחר יותר מ-110,000  גברים ונשים לאורך למעלה משלושה עשורים עולה כי צריכת שתי מנות אבוקדו בשבוע מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי אין מחקרים אפידמיולוגיים אודות הקשר בין צריכת אבוקדו ובין הסיכון ארוך הטווח למחלות לב וכלי דם. במחקר הנוכחי נכללו 68,786 נשים ממחקר NHS) Nurses Health Study) ו-41,701 גברים ממחקר HPFS

(Health Professionals Follow-up Study). כולן ללא היסטוריה של ממאירות, מחלת לב כלילית ואירוע מוחי. שאלוני תזונה שימשו להערכת דפוסי התזונה בתחילת המחקר ובכל ארבע שנים.

החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים על-פי הרגלי התזונה.

לאורך 30 שנות המעקב תועדו 14,274 מקרים של מחלות לב וכלי דם (9,185 מקרים של מחלת לב כלילית ו-5,290 מקרים של אירוע מוחי). לאחר תקנון לאורחות חיים וגורמים תזונתיים, בהשוואה לאלה שלא צרכו אבוקדו, בקרב אלה שצרכו לפחות שתי מנות אבוקדו בשבוע תועדה ירידה של 16% בסיכון למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.84) וירידה של 21% בסיכון למחלת לב כלילית (יחס סיכון של 0.79).

לא תועד קשר משמעותי בין צריכת אבוקדו ובין הסיכון לאירועים מוחיים.

כל חצי מנת אבוקדו נוספת ביום לוותה בירידה של 20% בסיכון למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.80). החלפת חצי מנה יומית של מרגרינה, חמאה, ביצה, יוגורט, גבינה, או בשר מעובד בכמות דומה של אבוקדו לוותה בירידה של 16% עד 22% בסיכון למחלות לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי צריכה גבוהה יותר של אבוקדו מלווה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם ומחלת לב כלילית בשני מדגמים גדולים של גברים ונשים בארצות הברית. החלפת מאכלים עתירי-שומן מסוימים באבוקדו עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

Journal of the American Heart Association. 2022

 
מחקר חדש שולל קשר בין טלפונים ניידים לגידולים מוחיים (Journal of the National Cancer Institute)

מחקר חדש שפורסם ב- Journal of the National Cancer Instituteלא מראה קשר בין גידולי מוח ושימוש בטלפון סלולרי. אפילו לא בקרב אנשים שהשתמשו בטלפונים שלהם בכל יום ואו השתמשו בהם במשך יותר מ-10 שנים. עם זאת, המחברים מציינים כי מגבלה חשובה של המחקר היא שהוא כלל נשים שהיו בגיל העמידה ומעלה, שבדרך כלל משתמשות בטלפונים סלולריים פחות מנשים או גברים צעירים יותר. בקבוצה זו, השימוש בטלפון נייד היה נמוך, כאשר רק 18% מהמשתמשות דיברו בטלפון במשך 30 דקות או יותר בכל שבוע.

החוקרים השתמשו בנתונים מהמחקר המתמשך UK Million Women. מחקר זה החל בשנת 1996 וגייס 1.3 מיליון נשים שנולדו מ-1935 עד 1950 (1 מכל 4 נשים) באמצעות תוכנית בדיקת השד של שירות הבריאות הלאומי של בריטניה (NHS). נשים אלה ממלאות שאלוני דואר קבועים על גורמים סוציו-דמוגרפיים, רפואיים ואורח חיים. שאלות על שימוש בטלפון סלולרי הושלמו על ידי כ-776,000 נשים בשנת 2001 (כשהיו בנות 50 עד 65). כמחצית מהנשים הללו ענו גם על השאלות לגבי שימוש בטלפון נייד 10 שנים מאוחר יותר, בשנת 2011 (כאשר הן היו בגיל 60 עד 75).

התשובות הצביעו על כך שעד 2011, רוב הנשים (75%) בגיל 60 עד 64 השתמשו בטלפון נייד, בעוד שקצת פחות ממחצית מבנות 75 עד 79 השתמשו בטלפון נייד. לאחר מכן עקבו אחר הנשים הללו במשך 14 שנים בממוצע באמצעות קישור לרישומי NHS שלהן. החוקרים חיפשו כל אזכור של גידולי מוח, כולל גליומה, נוירומה אקוסטית, מנינגיומה ובלוטת יותרת המוח, כמו גם גידולי עיניים.

במהלך תקופת המעקב של 14 שנים, 3268 (0.42%) מהמשתתפות פיתחו גידול מוחי, אך לא היה הבדל משמעותי בסיכון הזה בין נשים שמעולם לא השתמשו בטלפון נייד לבין נשים שהשתמשו בטלפון נייד. כמו כן, לא היה הבדל בסיכון לפתח גידולים בין נשים שדיווחו על שימוש בטלפון נייד מדי יום, אלו שהשתמשו בו לפחות 20 דקות בשבוע, ואלו שהשתמשו בטלפון נייד יותר מ-10 שנים.

בנוסף, בקרב אלו שאכן פיתחו גידול, השכיחות של גידולים בצד ימין ובצד שמאל הייתה דומה בקרב משתמשי טלפון נייד, למרות ששימוש בטלפון נייד נוטה לערב את הצד הימני במידה ניכרת מאשר בצד השמאלי.

לכתבה ב-Medscape

שתייה מועטה מידי של מיים לאורך זמן קשורה לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב (ESC)

ע”פ מחקר שדווח לאחרונה ב-ESC   המבוסס על מעקב לאורך 25 שנה, עולה כי שתייה מועטה של מים קשורה לעלייה בסיכון להתפתחות אי ספיקת לב. במחקר נמצא שבקרב האנשים שחלו באי-ספיקת לב היו רמות גבוהות יותר (אם כי עדיין בטווח הנורמה) של נתרן בדם ככל הנראה בשל שתייה מועטה יותר של מים.

המחקר, מחקר ה-ARIC , החל ב-1985 והוא עוקב אחרי יותר מ-15 אלף אמריקנים בגיל 66-45 שהיו בריאים בתחילת המעקב.

לפי המחקר, בקרב אנשים שרמות הנתרן שלהם היו בטווח הגבוה של הנורמה (145-143 מא”ק לליטר) נמצא סיכון גבוה יותר של 39% לפתח אי-ספיקת לב בהשוואה למי שהיו בטווח הנמוך של הנורמה (142-135 מא”ק לליטר).

החוקרים ממליצים על שתייה  בכמות מספקת של מים (2 ליטר ליום לנשים ו-2-3 ליטר ליום בגברים) בכדי להפחית הסיכון להתפתחות אי ספיקת לב.

European Heart Journal, ehac138

בכתבה ב”הארץ” העוסקת במחקר זה מתייחס יו”ר החוג לקרדיולוגיה בקהילה באיגוד הקרדיולוגי, (ועורך תחום קרדיו-אונקולוגיה באי-מד) הפרופ’ זאזא יעקבישווילי לממצאי המחקר המפתיעים לדעתו. “בקהילה הרפואית לא עסקו עד כה בהרגלי שתיית מים במשך החיים כגורם מניעתי. יתרה מכך, בשלבים של התפתחות אי-ספיקת לב, רופאים דווקא ממליצים להגביל מעט את שתיית הנוזלים כיוון שהגוף מתקשה לאזן ולסלק את הנוזלים כך שעלולות להיגרם בצקות. בחלק מהמקרים ניתנים למטופלים חומרים משתנים כדי לסייע לגוף לסלק את הנוזלים באופן מלאכותי”.

רמות TSH לפני הריון מנבאות תוצאות לאחר לידה (J Clin Endocrinol Metab)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי קיים קשר בין רמות TSH (Thyroid Stimulating Hormone) לפני הריון ובין הסיכון ללידה מוקדמת, לידת תינוק גדול לגיל הריון ותינוק במשקל לידה גבוה.

החוקרים כותבים כי זוהתה השפעה דו-כיוונית לרמות TSH על הסיכון ללידת תינוק גדול לגיל הריון, עדות למנגנון אפשרי שבו רמות TSH משפיעות על משקל הלידה. ערכי TSH בטווח 0.91-1.82 mIU/L היו הבטוחים ביותר עבור נשים לפני הריון.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הקשר בין תפקודי התריס של האם ובין תוצאות הריון עדיין שנוי במחלוקת והטווח הבטוח של TSH עדיין אינו ברור בנשים המתכננות להרות.

מחקר העוקבה כלל נשים מסין מ-30 מחוזות בין השנים 2010-2012 ונכללו בפרויקט National Free Preconception Checkups Project. רמות TSH של האם נמדדו בתוך שישה חודשים לפני ההיריון והחוקרים אספו נתונים אודות תוצאות ההיריון. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין רמות TSH שונות ובין הסיכון לסיבוכי הריון.

מהנתונים אודות 175,112 נשים עולה קשר בצורת J בין רמות TSH ובין תינוק גדול לגיל ההיריון. כאשר רמות TSH היו נמוכות מ-1.27 mIU/L או 0.91 mIU/L, לוו בסיכון גבוה יותר ללידת תינוק במשקל לידה גבוה או לידה מוקדמת.

החוקרים לא זיהו קשר בין רמות TSH לפני הריון ובין לידת תינוק קטן לגיל הריון, מאקרוזומיה, מומים בעובר, לידת מת, הפלה טבעית או יזומה, או ניתוח קיסרי.

מהערכת קשר מנה-תגובה עלה כי טווח ערכי TSH שבו תועד יחס סיכויים קטן מ-1.0 היה בין 0.91-1.82 mIU/L. בהשוואה לרמות TSH בטווח 0.91-1.82 mIU/L, רמות TSH נמוכות (מתחת ל-0.40 mIU/L ובטווח 0.40-0.90 mIU/L) ורמות TSH גבוהות (1.83-2.49 mIU/L, 2.50-3.99 mIU/L ומעל 4.0 mIU/L) לוו בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולידת תינוק גדול לגיל הריון.

החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין קטגוריות TSH ובין הסיכון ללידת תינוק גדול לגיל ההיריון, למעט במקרים שבהם רמות TSH היו מתחת ל-0.40 mIU/L.

ממצאי המחקר מעידים על החשיבות של רמות TSH מאוזנות לפני הריון להפחתת הסיבוכים לאחר הלידה, כאשר הטווח המומלץ הוא 0.91-1.82 mIU/L.

J Clin Endocrinol Metab, Apr 5, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים