מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Drug in Dermatology עולה כי טיפול במטפורמין עשוי להפחית את הסיכון לממאירות עורית שאינה-מלנומה בקרב אוכלוסיות עם סוגי עור שונים. עם זאת, לא תועדה ירידה בסיכון לקרצינומה של תאי קשקש בקרב מטופלים שחורים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין הינה תרופה ותיקה לטיפול בסוכרת, הנחקרת בשנים האחרונות גם בהקשר של מניעת מחלות ממאירות. מנגנון הפעולה המשוער כולל הגבלת אספקת האנרגיה והתזונה לתאי סרטן, עיכוב גדילה וחלוקה של תאים, וצמצום התפשטות גידולים. עם זאת, קיימים פערי ידע לגבי השפעת התרופה על סוגי סרטן עור שונים, במיוחד באוכלוסיות עם עור כהה.
המחקר הנוכחי מתבסס על נתוני מאגר All of Us, הכולל מידע רפואי אודות למעלה ממיליון אמריקאים, תוך התמקדות במגוון סוגי העור. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,111 מקרים של קרצינומה של תאי קשקש (90.3% לבנים, 1.7% שחורים, 2.09% היספאנים, 5.28% מרקע אתני אחר) ו-8,047 מקרים של קרצינומה של תאי בסיס (91.61% לבנים, 0.86% שחורים, 2.7% היספאנים ו-4.83% מרקע אתני אחר), אשר נבחנו אל מול 16,444 ו-32,188 ביקורות, בהתאמה.
מהתוצאות עלה כי חשיפה למטפורמין לווה בסיכון מופחת לסרטן עור שאינו-מלנומה באוכלוסיות עם סוגי עור שונים, עם ירידה של 55% בסיכון לקרצינומה של תאי קשקש (יחס סיכויים של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.40-0.51) וירידה של 67% בסיכון לקרצינומה של תאי בסיס (יחס סיכויים של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.36).
עם זאת, לא נצפתה ירידה משמעותית בסיכון לקרצינומה של תאי קשקש בקב מטופלים שחורים. החוקרים הציעו כי ייתכן שהדבר נובע מכך שסוג סרטן זה אצל מטופלים שחורים מתפתח לעיתים קרובות באזורים מוגנים משמש, הקשורים לצלקות כרוניות ולדלקת, גורמים שייתכן שאינם מושפעים משימוש במטפורמין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על התועלת האפשרית של מטפורמין במניעת סרטן עור שאינו מלנומה, עם עדויות התומכות בהשפעה מגנה באוכלוסיות מגוונות מבחינת סוגי העור. עם זאת ההבדלים שתוארו בין קבוצות אתניות תומכות בצורך בגישה מותאמת אישית להערכת ההשפעה המגנה של מטפורמין מפני ממאירות.
J Drugs Dermatol, Dec 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!