בפגישה השנתית של American Society of Bariatric Surgery הוצגו שני מחקרים מהם עולה כי ניתוח קיצור קיבה (Bariatric) בטוח ויעיל במתבגרים.

ניתוח  קיצור קיבה הוא טיפול מקובל במבוגרים שמנים עם מחלות, אך עד עתה לא היה מידע על הסיכונים והיתרונות של ניתוח זה בקרב אוכלוסיית המתבגרים. למרות ששני המחקרים היו רטרוספקטיבים, המידע מהם מצביע על כך, שהסיכונים שהמתבגרים מתמודדים איתם בניתוח, דומים לאלה של חולים מבוגרים, שעברו ניתוח לקיצור קיבה.

במחקר השתתפו 68 חולים, שעברו biliopancreatic diversion לפני יום הולדת 18 שלהם, בין מאי 1976 ועד דצמבר 2005. 52% מהחולים היו נשים, הגיל הממוצע בעת ביצוע הניתוח היה 16.8 (טווח של בין 14-18), משקל הגוף הממוצע היה 125 ק”ג (טווח בין 70-198 ק”ג) ו- BMI (body mass index) ממוצע היה 46 kg/m2 (טווח בין 26 71 kg/m2).

לא היו מקרי מוות בשל הניתוח באוכלוסיית החולים ושיעורי התמותה בטווח הארוך היו 3% כולל חולה אחד, שפיתח פנקריאטיטיס אקוטית. 14 חולים נזקקו ל-19 ניתוחים נוספים.

זמן המעקב הממוצע היה 11 שנה (טווח של בין 2-23 שנה), החולים איבדו בממוצע 78% מעודף משקלם ההתחלתי. רוב הקו-מורבידיות, שהוצגו בנקודת ההתחלה, נפתרו לאחר הניתוח ולאחר איבוד המשקל באוכלוסיית החולים. מתוך 33 החולים, שהיו עם יתר לחץ דם בנקודת ההתחלה, 6 (18%) נותרו עם יתר לחץ דם במעקב לטווח הארוך. בנוסף לכך, 11 חולים היו דיסליפידמים, 3 היו היפר גליקמים ול-2 הייתה סוכרת סוג 2 בנקודת ההתחלה, כל הקו מורבידיות הללו נעלמו לאחר הטיפול.

12 חולים פיתחו תת תזונה של חלבון בטווח של בין 1-10 שנים לאחר הניתוח, כולל 2 נשים, שפיתחו תת תזונה קשה של חלבון במהלך היריון ומתו. הנשים לא ביקרו במרפאת הרופא במהלך ההיריון ולא היו תחת מעקב צמוד כפי שהיו צריכות להיות במהלך ההיריון. מצד שני, 18 נשים ילדו 28 ילדים בריאים בטווח של בין 4-23 שנים לאחר הניתוח. תינוק אחד נולד עם פיגור שכלי.

ניתוח עמוק יותר של החולים, שפיתחו תת תזונה של חלבון הראה, שהיה להם משקל גוף התחלתי גבוה יותר בהשוואה ל-56 חולים, שלא הייתה להם בעיה זו (143 vs 121 kg; P = .01), בנוסף גם היה להם BMI יותר גבוה (53 vs 44 kg/m2; P < .01) והיה טרנד לא משמעותי לכיוון נפח קיבה קטן יותר (253 vs 315; P = .07). לא היה הבדל בגיל הממוצע (16.9 vs 16.4 years, p=0.34) או ביחס בין המינים (73% vs 92% female; P = .17).

כדי לשים מידע זה בפרספקטיבה הנכונה, בסדרות אחרות אפשר לראות במהלך השנים ירידה יציבה בשכיחות של תת תזונה של חלבון, שנע מ-30% בשנים הראשונות ל-2.1% בסוף. מדובר במידע, שהגיע ממעקב אחר 2637 חולים, שעברו ניתוח קיצור קיבה החל משנת 1976 בלי קשר לגיל. אז כבר חשבו, שהוספת הגבלה לקיבה תעלה איבוד משקל, דבר שאכן קורה, אך גם מעלה מאוד שכיחות של תת תזונה של חלבון.

לגיל לא נראה שיש השפעה על התופעות והסיבוכים של ניתוח קיצור קיבה, אך יש לעקוב יותר צמוד אחר חולים בהיריון. מחקר זה מראה, שניתוח קיצור קיבה הוא לכל החיים.

במחקר אחר השתתפו 49 חולים בגיל ממוצע 16 (טווח בין 13-18 שנה), שעברו לפרוסקופיה של מעקף קיבה Roux-en-Y. 90% מהמתבגרים השמנים הופכים למבוגרים שמנים ויש להם תחלואה ותמותה גבוהה יותר במהלך החיים שלהם כשמנים.

כל החולים היו צריכים לעבור הערכה פסיכיטארית לפני הניתוח ושתהיה להם תמיכה נרחבת מהוריהם. 35% היו גברים. BMI ממוצע בנקודת ההתחלה היה 45 (טווח בין 41-50). הקו מורבידיות בחולים לפני הניתוח כללו : 16 מקרי יתר לחץ דם, 6 מקרי דיכאון, 3 מקרי סוכרת, 3 מקרים עם אינסולין גבוה בסרום, 3 עם כוליליטיאזיס, 3 עם ארתרופטיה, 2 עם אסתמה ואחד עם GERD (gastroesophageal reflux disease).

לא היו סיבוכים במהלך הניתוח או אחריו ולא היו מקרי מוות. זמן השהייה הממוצע בבית החולים לאחר הניתוח היה 30 שעות.

זמן המעקב הממוצע היה 48 חודש (טווח בין 3-60 חודש), ה-BMI הממוצע היה 23 (לא ניתן טווח). כל החולים עסקו בפעילות גופנית ואיבוד עודף המשקל הוא גבוה מאוד ויותר טוב לעומת שאר קבוצות הגיל האחרות.

כל הקו-מורבידיות נפתרו לאחר הניתוח והבריאות הפיזית והפסיכולוגית של החולים נראתה טובה במהלך המעקב.

החוקרים מסכמים כי יש להציע ניתוח מעקב קיבה כטיפול בכל המתבגרים השמנים. החוקרים ניסו לעקוב היטב אחר חולים, שעברו ניתוח זה וראו שהם הרבה יותר מסורים לטיפול לעומת חולים בוגרים יותר בני 40 ומשהו או 50 ומשהו. הם נהנים מהטיפול כי הם נעשים יותר אקטיביים ויותר רזים.

לידיעה במדסקייפ