צריכה רבה של וויטמין B6 ו-B12 מלווה בסיכון מופחת לתסמיני דיכאון בקשישים בקהילה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-American Journal of Clinical Nutrition.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים הדגימו קשר בין חסר וויטמין B ובין דיכאון; עם זאת, אין עדויות פרוספקטיביות רבות ממחקרים מבוססי-אוכלוסייה בקשישים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם צריכה תזונתית של וויטמין B6, פולאט, או וויטמין B12 מנבאת תסמינים דיכאוניים במהלך תקופה ממוצעת של 7.2 שנים, באוכלוסיית קשישים בקהילה.
מדגם המחקר כלל 3503 מבוגרים בגיל 65 ומעלה, מהם 59% ממוצא אפריקאי-אמריקאי, שהשלימו שאלוני תזונה להערכה תזונתית. מדד Center for Epidemiologic Studies Depression שימש להערכת היארעות דיכאון, שהוגדר בנוכחות ארבעה תסמינים דיכאוניים, ומעלה.
לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא, רמת השכלה, הכנסה ונטילת נוגדי-דיכאון, החוקרים מצאו קשר בין צריכה כמות כוללת גדולה יותר של וויטמינים ובין ירידה בסיכון להיארעות דיכאון במהלך מעקב למשך עד 12 שנים. הסיכויים לתסמינים דיכאוניים היו נמוכים ב-2% בכל שנה עם כל 10 מ”ג נוספים של וויטמין B6 ו-10 מיקרוגרם נוספים של וויטמין B12. תקנון נוסף לעישון, צריכת אלכוהול, אלמנות, מצב המטפל, תפקוד קוגניטיבי, מוגבלות גופנית ומצב רפואי לא הביא להיעלמות הקשר הנ”ל. החוקרים לא זיהו קשר בין צריכה תזונתית של וויטמינים אלו או פולאט ובין תסמיני דיכאון.
החוקרים כותבים כי הממצאים תומכים בהשערה לפיה צריכה כוללת גבוהה יותר של וויטמין B6 ו-B12 מספקת הגנה מפני תסמינים דיכאוניים במשך הזמן בקשישים.
מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר תצפיתי עם אפשרות לערפלנים, חוסר אפשרות לקבוע סיבתיות, התבססות על נתונים שמקורם בדיווח-עצמי, העדר אפשרות להכליל את הממצאים על אוכלוסיות ממוצא אתני אחר.
בהערכה וטיפול בתסמיני דיכאון בקשישים, על הרופאים ואנשי הצוות הרפואי לקחת בחשבון את המצב התזונתי של המטופל, ולטפל בהתאם במצבי חסר וויטמינים.
Am J Clin Nutr. Published online June 2, 2010
רוצים להביע את דעתכם? בואו להשתתף בדיון בפורום e-med.healthclub
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!