מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי 2010 של ה- Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine עולה כי בקרב בנים מתבגרים, נצפה קשר בין “זמן מסך” (חשיפה לטלוויזיה או מחשב) של שעתיים ביום ומעלה ובין סיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין ומדדים נוספים של התסמונת המטבולית.

החוקרים כותבים כי צפייה בטלוויזיה או במסך המחשב משחקות תפקיד מרכזי באורח חיים יושבני. לדבריהם, מרבית המתבגרים באוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה מבלים למעלה משעתיים ביום מול המסך. בעבודות קודמות נמצא קשר בין זמן מסך בילדים ובין התפתחות השמנה והרגלי אכילה לקויים. כמו כן, במבוגרים נמצא קשר בין זמן מסך, ובייחוד צפייה בטלוויזיה, ובין מדדי מחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות. לפיכך, מספר מדינות פרסמו הנחיות, הממליצות להגביל את זמן המסך לפחות משעתיים ביום. עם זאת, קיים מעט מידע בספרות בנוגע לקשר בין זמן מסך והסיכון המטבולי בקרב ילדים ומתבגרים.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין הנחיות זמן המסך ובין גורמי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית, סוכרת סוג 2 ומחלת כבד שומנית במתבגרים. זהו מחקר אוסטרלי, שכלל 496 משתתפים הלומדים בכיתה י’. גיל המשתתפים הממוצע היה 15.4 + 0.4 שנים ו-58% מהם היו בנים. המשתתפים עברו מדידות של מדד מסת הגוף (BMI), היקף המותניים וסיבולת לב-ראיה, והחוקרים בדקו את הרגלי התזונה של המשתתפים, גורמים סוציואקונומיים ואת שלב ההתבגרות של המשתתפים. החוקרים חישבו את זמן המסך של המשתתפים במהלך ימי השבוע, סוף שבוע וכל השבוע, וסיווגו את זמן המסך לקטגוריות של פחות משעתיים ביום או שעתיים ויותר ביום.

מתוצאות המחקר עולה כי זמן המסך הממוצע של כל המשתתפים היה 3.1 שעות ליום בשבוע, 2.6 שעות ביום בימי השבוע, ו-4.4 שעות ביום במהלך סוף השבוע. בהשוואה לבנות, לבנים נצפה סיכוי גבוה יותר לעבור את זמן המסך ע”פ ההנחיות (OR 2.71, 95% CI 1.67-4.38). החוקרים מדווחים כי בקרב בנות לא נצפה קשר מובהק בין הנחיות זמן המסך ובין גורמי סיכון מטבוליים.

בקרב בנים, נמצא קשר בין זמן מסך מעבר להנחיות ובין סיכוי מוגבר לרמות אינסולין לא תקינות (OR 1.88, 95% CI 1.09-3.22), homeostasis model assessment of insulin resistance (HOMA-IR) לא תקין (OR 1.97, 95% CI 1.12-3.48), רמות hsCRP גבוהות (OR 2.94, 95% CI 1.12-7.70), ולחץ דם דיאסטולי גבוה (OR 3.30, 95% CI 1.35-8.12).

לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, נמצא כי לבנים עם זמן מסך גבוה מהמומלץ בהנחיות במהלך ימי השבוע, היה סיכוי גבוה יותר לרמות HOMA-IR גבוהות (OR 2.42, 95% CI 1.11-5.28) ורמות אינסולין גבוהות (OR 2.73, 95% CI 1.43-5.23).

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי מדובר במחקר חתך שאינו מאפשר לקבוע קשר נסיבתי, שיעור היענות נמוך (56%), וכי המשתתפים דיווחו בעצמם על זמן המסך והרגלי התזונה.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי לבנים מתבגרים עם זמן מסך של שעתיים או יותר במהלך ימי השבוע, נצפה סיכוי גבוה יותר לרמות אינסולין ו-HOMA-IR לא תקינות, לעומת בנים שצפו במסך הטלוויזיה או המחשב פחות משעתיים ביום. לדבריהם, הממצאים רומזים כי בנים מתבגרים עם זמן מסך ממושך עלולים לסבול מסיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין.

החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא. הם מוסיפים כי יש לקדם את יישום הנחיות זמן המסך ולעודד צעירים לצמצם את החשיפה לטלוויזיה ומחשב, בייחוד בימי השבוע, בהם הם מבלים את מרבית יומם בישיבה בכיתת הלימוד.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164:643-649.

לידיעה במדסקייפ