פרופ’ אהוד גרוסמן בהרצאתו בכנס האיגוד לרפואה פנימית: לקבוע יעדים סבירים, ולשלב בין חוסמי RAAS ו-CCB

בהרצאה שעסקה בבחירת יעדי הטיפול ביתר לחץ דם והדרכים להשגתם,  שהתקיימה בכנס האחרון של האיגוד הפנימי באילת, הדגיש פרופ’ אהוד גרוסמן מס’ עובדות ותובנות, כדלקמן:

  • יל”ד מהווה עדיין גורם תמותה מוביל, כשכל עלייה של 20 מ”מ בלחץ הדם הסיסטולי  ו-10 מ”מ בדיאסטולי מכפילה את הסיכון לאירועים ותמותה, ולכן איזון לחץ דם הוא אחת ההתערבויות האפקטיביות וה”כדאיות” ביותר.

  • למרות זאת, המחקרים מראים שעדין פחות מ-50% מהמטופלים משיגים את היעדים, למרות שיש שיפור בשנים האחרונות.

  • השאלה שמתעוררת לאחרונה מהו היעד ה”נכון” , והמחקרים האחרונים מראים שיעדים אגרסיביים של מתחת ל-140 – 130 מ”מ כספית סיסטולי, אינם מכוונים לתוצאות קליניות עדיפות בהשוואה להשגת יעד של 140 מ”מ כספית, גם בקרב חולים בסיכון כמו חולי סוכרת.

  • ממחקר ה-ACCORD עולה שטיפול אינטנסיבי בהשוואה לסטנדרטי הביא לירידה בסיכון לשבץ בלבד, וללא הבדל בשאר הפרמטרים המרכזיים שנבחנו (אירועים קרדיווסקולרים) אך עלייה במחיר של תופעות לוואי, חלקן קשות.

  • אי לכך לדעת גרוסמן היעדים לחולים המורכבים יותר של מתחת ל-130/80 מ”מ כספית הם בסימן שאלה כיום

  • נדונו גם ההבדלים בתרופות ליל”ד תוך איזכור הסיפור של חוסמי הבטא שנמצאו כלא יעילים ומתאימים ליל”ד בלבד, אשר אף הוצעו מההנחיות האנגליות.

  • נסקר מנגנון הטיפול בחסימת ציר אנגיוטנסין II ואפשרויות החסימה שלו (מעכב רנין, חוסם ACE , ו-ARB , חוסם אלדוסטרון) והמידע המחקרי על הטיפולים הללו.

  • באשר לחוסמי ACE – אין נתונים על עדיפות לעומת קבוצות אחרות ביל”ד, יש יתרונות באי ספיקת לב ובהגנה כלייתית. עם זאת אין עדות מוכחת לשימוש במטופלים בסיכון גבוה כטיפול נוסף שאינו מיועד להורדת לחץ דם.

  • לגבי ה-ARB –  בעוד שדיובן  (VALSARTAN ) לא הראה יתרון מול אמלודיפין, אטקנד (CANDESARTAN  ) הציג ירידה בסיכון לעומת טיפול אלטרנטיבי. באי ספיקת לב גם דיובן הראה ירידה בתמותה ואירועים, אך הנתונם ה”חזקים” ביותר שייכים לאטקנד עם מחקר ה-CHARM שבו נמצאה ירידה משמעותית בתמותה ואישפוזי אי ספיקה בהשוואה לקבוצת הביקורת. ה-ARB נמצאו גם יעילים בהגנה כלייתית. לגבי חולים בסיכון גבוה כאן הנתונים פחות מוצקים באשר ליעילות ה-ARB  להערכת גרוסמן.

  • מסקנה חשובה שמציג גרוסמן היא שבטווחים של יתר לחץ דם בסביבות 160 מ”מ כספית ומעלה לכל ירידה של מ”מ כספית משמעות קלינית רבה במניעת שבץ ואירועים אחרים ולכן בטווחים אלה יש צורך בתרופות יעילות בהורדת לחץ דם. ע”פ קריטריון זה מבין ה-ARB לאטקנד יש את הביצועים הטובים ביותר בהורדת לחץ דם.

  • גרוסמן אף התייחס לחששות שעלו באשר לקשר שבין ARB לסרטן, והציג מימצאי העבודה האחרונה מה-LANCET שהוא היה שותף לה אשר הראתה שאין למעשה עליה משמעותית בסיכון

  • באשר להגעה ליעד הרצוי, ברור שלשילוב תרופות יתרון על על פני העלאת מינון של טיפול מונותרפי שכן אז מופעלים מס’ מנגנוני פעולה במשולב.

  • מהו השילוב המועדף ?  ברור ששילוב של חוסם ACE ו-ARB אין מקום כיום . נראה ששילוב של ACEI + CCB עדיף על ACEI ומשתנים גם בסוכרתיים, וגם בלא סוכרתיים.

  • לגבי ARB ו-CCB מחקר יפני אחד הדגים ששילוב של אמלודיפין עם אטקנד היה עדיף על אמלודיפין ותרופות אחרות.

  • המסקנה המרכזית של גרוסמן : השילוב “המוביל” היום הוא של חוסמי RAAS עם חוסמי סידן מקבוצת ה-DHP ורצוי לשלב זאת אף בתרופה אחת לטובת שיפור ההיענות.
  • להאזנה וצפייה בהרצאה המלאה באתר האיגוד לרפואה פנימית (צוות רפואי בלבד) – נא להקליק כאן 

    תיעוד ההרצאה בחסות חברת אסטרה-זנקה

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

      טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

      במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

    • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

      חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

      בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

    • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

      כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

      בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

    • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

      הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

      בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

    • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

      דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

      היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

    • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

      האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

      מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

    • וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

      וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

      שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך