כיום, מתייחסים לטיפולים המביאים לעליה ברמות HDL כאל גישות אפשריות להפחתת הסיכון לאוטם לבבי, עם זאת, נתונים חדשים אינם תומכים בהשפעות המועילות של העלאת רמות HDL להפחתת הסיכון לאוטם לבבי. במאמר שפורסם בכתב העת Lancet מדווחים החוקרים כי וריאנט גנטי המביא לעליה משמעותית ברמות HDL לא השפיע על הסיכון לאוטם לבבי, כאשר זוהה קשר עקבי בין פולימורפיזם גנטי הקשור ברמות LDL ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי.
ממצאים אלו מטילים ספק במספר גישות מבוססות הנוגעות לרמות HDL בדם. ראשית, הנתונים מטילים ספק בעיקרון לפיו העלאת רמות HDL בדם מובילה באופן חד-משמעי להפחתת הסיכון לאוטם לבבי. שנית, ממצאים אלו מדגישים את המגבלות האפשריות של רמות HDL כסמן לסיכון לאוטם לבבי במחקרים קליניים.
החוקרים מסבירים כי מחקר גנטי מתגבר על חלק מהמגבלות של מחקרים אפידימיולוגיים תצפיתיים. במסגרת המחקר הנוכחי החוקרים ערכו ניתוח מנדליאני, כאשר תחילה הם בחנו את הקשר בין SNP (Single Nucleotide Polymorphism) בגן לליפאז אנדותליאלי (LIPG Asn 396ser) ב-95,407 ביקורות בריאות ו-20,913 חולים לאחר אוטם לבבי.
בחולים שהיו נשאים של אלל LIPG Asn 396Ser (2.6% ממדגם המחקר), רמות HDL היו גבוהות בממוצע ב-5.5 מ”ג לד”ל, בהשוואה לאלו ללא האלל, אך עם רמות דומות של שומנים אחרים. למרות העליה בערכי HDL, בקרב נשאי האלל לא נרשמה ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון לאוטם לבבי (יחס סיכויים של 0.99). בדומה, מסקירה של שישה מחקרים תצפיתיים בלבד, שכללו כ-46,000 ביקורות וכ-4,000 חולים לאחר אוטם לבבי, כמו גם הערכה נפרדת של מחקרי מקרה-ביקורת, לא זוהה קשר מובהק בין אלל LIPG Asn 396Ser ובין הסיכון לאוטם לבבי.
על-בסיס הקשר בין אלל LIPG Asn 396Ser ובין רמות HDL, העליה של 5.5 מ”ג לד”ל ברמות HDL הייתה צפויה להוביל לירידה של 13% בסיכון לאוטם לבבי. עם זאת, להפתעת החוקרים, לא נמצא קשר בין הוריאנט הגנטי ובין הסיכון להתקפי לב. הם מוסיפים כי בעוד שהשיפור ברמות HDL הוא קטן, בפועל הוא זהה לשינוי שחל ברמות HDL בחולים המטופלים בניאצין.
החוקרים ערכו גם מדד גנטי ע”י שילוב SNP נפוצים בעלי עדות סטטיסטית להשפעה משמעותית על רמות LDL ו-HDL בדם. המדד הגנטי ל-LDL ו-HDL כלל 13 ו-14 פולימורפיזם, בהתאמה. כל עליה של סטיית תקן אחת בערכי LDL בעקבות המדד הגנטי לוותה בעליה משמעותית בסיכון לאוטם לבבי (יחס סיכויים של 2.13). מנגד, כל עליה של סטיית תקן אחת ברמת HDL עקב המדד הגנטי לא הפחיתה את הסיכון לאוטם לבבי.
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים עם נטייה גנטית לערכי HDL גבוהים יותר, אינם זוכים להגנה מפני אוטמים לבביים, כפי שניתן היה לצפות.
Lancet 2012
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!