מחקר חדש מ-JAMA שהשווה בין ההנחיות החדשות של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי (ACC/AHA ) לניהול כולסטרול להנחיות ה-ATP III (תכנית ה-NCEP מ-2004 ) מראה כי ההנחיות החדשות מזהות בצורה יעילה ואפטקיבית יותר אנשים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים (CVD) .

ברקע מסבירים המחברים כי ההנחיות החדשות של ACC/AHA לניהול כולסטרול הגדירו קריטריונים חדשים להתחלת טיפול בסטטינים. עם זאת, לא ברור אם גישה זו משפרת את זיהוי המטופלים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לאירועי CVD .

מטרת המחקר הייתה לקבוע באם ההנחיות החדשות של ה-ACC/AHA משפרות את זיהוי האנשים המפתחים אירועי CVD ו/או הסתיידות עורקים כליליים (CAC) בהשוואה להנחיות ה-ATP III שעודכנו ב-2004.

המחקר היה מחקר עוקבה אורכי, מבוסס קהילה, עם משתתפים מתוך מחקר הלב של פרמיניגהם…המשתתפים עברו CT לאיבחון CAC בין 2002-2005 ונשארו במעקב לתקופה חציונית של 9.4 שנים אחרי אירועי CVD .

ההתאמה לטיפול בסטטינים נקבעה על בסיס גורמי הסיכון של פרמיניגהם ורמות הסף של LDL כולסטרול עבור התאמה להנחיות ה-ATP III , בעוד שעבור הנחיות ה-ACC/AHA  נעשה שימוש במחשבון הערכת הסיכון המוגדר בהנחיות.

יעד המחקר המרכזי היה אירועי CVD (אוטם שריר הלב, מוות על רקע מחלת לב כלילית (CHD), או שבץ איסכמי) . יעדי מחקר משניים כללו CHD ו-CAC (שנמדדו ע”י מדד אגטסטון).

החוקרים מדווחים כי מבין  2,435 אנשים ללא טיפול קודם בסטטינים (בגיל ממוצע 51.3 , מהם 56% נשים) שיעור של 39% היו מתאימים לטיפול בסטטינים ע”פ הנחיות ה-ACC/AHA בהשוואה ל-14% ע”פ ה-ATP III , וההבדל היה מובהק סטטיסטי.

היו 74 אירועי CVD (מהם 40 מקרי MI לא פטאליים, 31 שבץ איסכמי ו-3 אירועים פטאליים של CHD ) . משתתפים שהיו מתאימים לטיפול בסטטינים ע”פ ה-ACC/AHA היו בסיכון יחסי מוגבר לאירועי CVD בהשוואה לאלה שהוגדרו כמתאימים ע”פ ה-ATP III : יחס של פי 6.8 (בטווח בין 3.8-11.9) לעומת יח של פי 3.1 (בטווח 1.9-5.0) בהתאמה בהשוואה לאלה שלא עמדו בקריטריונים לקבלת טיפול. יחסי הסיכון הנ”ל היו מובהקים סטטיסטית.

תוצאות דומות דווחו עבור CVD במשתתפים עם ציוני סיכון בינוניים לפי פרמיניגהם ל-CHD . במשתתפים שנמצאו מתאימים לסטטינים לפי ההנחיות החדשות (593 משתתפים, שיעור של 24%) שיעור אירועי ה-CVD היה 5.7%, מה שמוביל למס’ המטופלים שבהם יש לטפל בכדי למנוע אירוע אחד (NNT) של בין 39 ל-58 . משתתפים עם CAC היו שכיחים יותר להימנות בין המטופלים המתאימים לסטטינים לפי ההנחיות החדשות בהשוואה לאלה של ה-ATP III : באלה עם ציון CAC מעל 0 (היו 1,015 מטופלים כאלה)  63% לעומת 23% , ובאלה עם ציון CAC מעל 100 (היו 376 כאלה) שיעור של 80% לעומת 32% , וב-CAC מעל 300 (186 מטופלים) שיעור של 85% לעומת 34% , כל התוצאות היו מובהקות סטטיסטית.

יש לציין שציון CAC של 0 זוהה כקבוצה עם סיכון נמוך ע”פ מחשבון הסיכון החדש של ACC/AHA במשתתפים המתאימים (306 מתוך 941 , 33%)  לטיפול בסטטינים עם סיכון ל-CVD של 1.6% .

החוקרים מסכמים כי במחקר מניעתי מבוסס קהילה זה נמצא שההנחיות החדשות של ה-ACC/AHA לקביעת התחלת טיפול בסטטינים, בהשוואה להנחיות ה-ATP III , היו קשורות עם דיוק ויעילות גדולים יותר בזיהוי המטופלים בסיכון גבוה יותר לאירועי CVD ומחלות כליליות תת קליניות, בעיקר במשתתפים בסיכון בינוני 

JAMA.2015;314(2):134-141