מאת נעה גינזבורג, BSc
מחקר חדש מצא קשר בין אנמיה לעליה בתמותה בשנה שלאחר השבץ האיסכמי או ההמורגי. סקירה של נתונים ממאגר המידע האזורי לשבץ שבחן למעלה מ-8000 מקרים של שבץ בממלכה המאוחדת (UK) מצא כי 25% מהחולים שאושפזו סבלו מאנמיה; במטא-אנליזה שערכו החוקרים בהמשך נמצא כי הסיכוי לתמותה בשנה שלאחר השבץ ההמורגי היה גבוה פי 1.5 בחולים עם אנמיה , וכי הסיכוי לתמותה היה גבוה פי 2 בחולים עם שבץ איסכמי ואנמיה, בהשוואה לחולים ללא אנמיה. החוקר הראשי, ד”ר מיאינט מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד, מציע כי יתכן שאנמיה אינה רק תופעה שכיחה בסובלים משבץ אלא גורם סיכון הניתן לטיפול, ולכך עשויה להיות השפעה משמעותית על החולים על אף שלטענתו אין בידינו נתונים המאששים השפעה חיובית של טיפול כזה.
החוקרים עיבדו נתונים מלמעלה מ-8000 חולים שעברו שבץ (כמעט 90% שבץ איסכמי, נשים היוו קצת יותר מ-50% מהחולים והגיל הממוצע היה 77.8) ואושפזו בבית החולים בין 2003-15. 26.7% מהגברים ן-22.5% מהנשים סבלו מאנמיה בעת האשפוז. (אנמיה=פחות מ- 12 גרם/דציליטר הומוגלובין בנשים, 13 בגברים). החוקרים בדקו את הקשר בין רמות הומוגלובין נמוכות לתמותה לאחר כחודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר השבץ. התמותה בבית החולים עמדה על 21.3%. לדברי החוקרים, גם רמות גבוהות של הומוגלובין, מעל- 15 ו-17 ג’/דל בנשים ובגברים בהתאמה, נקשרו לעליה בתמותה במטופלים שעברו שבץ, במיוחד בחודש שמיד לאחריו.
הסיכון לתמותה היה גבוה יותר בגברים שסבלו מאנמיה בכל אחת מנקודות הזמן לאחר השבץ האיסכמי בהשוואה לגברים ללא אנמיה. יחס הסיכויים לתמותה (OR) היה 1.8 בעת האשפוז, ו-2.3 לאחר כשנה. שבץ המורגי ואנמיה גם הם שילוב גרוע: שיעור התמותה היה 1.8 לאחר שנה. בנשים, השילוב בין שבץ איסכמי לאנמיה התבטא ביחס סיכויים לתמותה (יציב יחסית) של 1.5 לאחר שנה בהשוואה לנשים ללא אנמיה. בנשים נמצא גם כי השילוב בין שבץ המורגי ואנמיה נקשר ליחס סיכויים שנע בין 1.8-2.1 לתמותה.
החוקרים בחנו גם שורה של מחקרים על הקשר בין אנמיה לתמותה (ממאגרי המידע Embase ו- MEDLINE) . מטא האנליזה בחנה כבר עדויות של קרוב ל-30 אלף מטופלים; מהמחקרים שהתמקדו בשבץ איסכמי ניתן היה לחלץ יחס סיכויים של 1.97 לתמותה בנוכחות של אנמיה. השילוב בין שבץ המורגי ואנמיה הניב יחס סיכויים של 1.46 לתמותה. ד”ר מיניאט מסכם אם כן כי במטופלים שעברו שבץ, נוכחות של אנמיה נקשרה לסיכון גבוה פי 1.5-2 לתמותה. החוקר כאמור איננו מספק המלצה חד משמעית לטיפול, מאחר שלדבריו יש צורך במחקרים נוספים כדי לבחון את התועלת ואת היעילות הכלכלית של טיפולים התערבותיים שונים באוכלוסיה זו.
J Am Heart Assoc. Published online August 17, 2016. Full text
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!