היפוגליקמיה היא מצב של נפילת רמות הסוכר בדם בצורה קיצונית. יש לכך השפעות רחבות ומיידיות שכולנו חשים, ואצל סוכרתיים מדובר בסכנה מיידית. פרופ’ חוליו ויינשטיין עם הסיבות וכיצד ניתן להימנע
בגוף האדם מתקיימת מערכת יעילה שמיועדת להביא לאיזון רמות הסוכר בדם, כך שלאחר צריכת סוכר מהמזון, מופרש אינסולין הורמון אשר עוזר לתאים לספוג את הגלוקוז שמומר לאנרגיה. מצב זה אופייני אצל אנשים בריאים, אך נפילות ועליות סוכר אינן נחלתם הבלעדית של חולי הסוכרת.
מהי היפוגליקמיה
היפוגליקמיה זהו מצב שרמות הסוכר בדם יורדות אל מתחת ל-70 מ”ג, אצל אנשים בריאים זה יכול להתרחש בעקבות צום, דילוג על ארוחות או פעילות גופנית מופרזת. אצל סוכרתיים מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מצריכה מופרזת של אינסולין שעלול להביא לצניחת רמות הסוכר בדם.
לאחרונה אישרה ועדת סל הבריאות את מכשיר הפריסטייל ליברה גם עבור סוכרתיים מסוג 2 הזקוקים להזרקות אינסולין באופן יום יומי. המכשיר מסייע לנטר את רמות הסוכר באופן רציף וללא דקירות ומשפר את היכולת של  סוכרתיים לשלוט על רמות סוכר מאוזנות, לבדוק את השפעת התזונה היומית  ולנהל אורח חיים בריא וטוב יותר לצד הסוכרת.
הסיבות להיפוגליקמיה:
 רעב ממושך – אנשים הסובלים מאנורקסיה והפרעות אכילה אינם צורכים כמות מספקת של מזון כך שגופם לא מקבל מספיק פחמימות המייצרים המייצרות גלוקוז.
 שתיה מופרזת של אלכוהול – שתייה מרובה של משקאות חריפים מונעת מהכבד לשחרר הורמון הנקרא גלוקגון המשחרר אנרגיה אל מחזור הדם. כך יוצא שרבים לאחר שתיית אלכוהול חווים רעב וצורך עז לאכול. 
 תרופות – נטילת תרופות גם עלולה לגרום להיפוגליקמיה. בעיקר תרופות נגד מלריה, סוגים שונים של אנטיביוטיקה ותרופות לטיפול בדלקת ריאות.
 ייצור יתר של אינסולין –  גידול בלבלב, המפריש ומייצר הפוך: המייצר ומפריש אינסולין, יכול לגרום להיפוגליקמיה . כאשר רמות האינסולין גבוהות מידי, צונחות רמות הסוכר בדם.
 מחלות – מחלה הגורמת לאי ספיקת כבד, בעיות לבביות ומחלת כליות. אם הכבד לא מייצר מספיק גלוקוז נוצרים שיבושים ברמות הסוכר בדם. כמו כן, ירידה בתפקוד הכלייתי עלולה לגרום לפעילות ארוכה יותר של האינסולין ובכך לגרום לנפילת סוכר הדם.
 תופעת השחר ואפקט סומוג’י על רקע שינויים הורמונליים המתרחשים בגוף  בשעות הבוקר, בסמוך ליקיצה. מדובר בפירוק של מאגרי הסוכר בגוף על ידי הכבד. בעקבות היפוגליקמיה לילית מתרחש אפקט סומוג’י במהלכו הכבד מפצה על מחסור בסוכר ומפרק מאגרי סוכר קיימים, דבר הגורם לרמות סוכר גבוהות בבוקר.
אצל לא סוכרתיים, היפוגליקמיה יכולה להיגרם כתוצאה מהפרשת כמות גדולה מדי של אינסולין לאחר ארוחה, מה שגורם לרמות הסוכר לרדת בצורה קיצונית. מדובר בהיפוגליקמיה תגובתית לאוכל המופיעה כמה שעות לאחר ארוחה מרובת פחמימות. ריבוי פחמימות משרה שחרור עודף של אינסולין הנימשך גם לאחר עיכול הפחמימות וגורם לתסמינים היפוגליקמיים.
תסמינים של היפוגליקמיה כוללים:
 דופק מהיר
 עור חיוור
 רעד
 חרדה
 הזעה
 סחרחורות, בלבול וכאבי ראש
 ראייה מטושטשת
 דיבור עילג
 פרכוסים
 דפיקות לב מהירות
 רעב מוגבר
 עצבנות
 ואבדן הכרה, תרדמת ובמקרים נדירים אף מוות

אדם יכול לחוש תסמיני היפוגליקמיה, אולם בכדי לדעת בוודאות אם אכן יש לו היפוגליקמיה עליו לבצע בדיקת רמות הסוכר בדם. אם זה לא אפשרי, מומלץ לנקוט בצעדים לטיפול בהיפוגליקמיה כפי שהומלץ על ידי הרופא או לפנות לטיפול רפואי אם התסמינים חמורים.

איך שומרים על רמות סוכר מאוזנות?
אדם עם סוכרת יכול לנקוט בצעדים להפחתה, מניעה וטיפול בעליות של רמות הסוכר בדם. שלבים אלה כוללים:
 ניטור הדוק של רמת הסוכר בדם – הכרחי לאדם שאובחן עם סוכרת לעקוב אחר רמות הסוכר בדם כפי שהומלץ על ידי הרופא שלו. זה עוזר לאבחן ולאתר היפוגליקמיה והיפרגליקמיה לפני שהן הופכות לבעיה. מומלץ להשתמש במד סוכר רציף וללא דקירות אשר יציג בכל זמן נתון על צג מכשיר הטלפון הנייד את מדדי רמות הסוכר בגוף.
 פעילות גופנית – פעילות גופנית מנצלת את עודף הגלוקוז בדם. עם זאת, אדם צריך להימנע מפעילות גופנית אם יש לו היפרגליקמיה חמורה וקטונים בשתן. פעילות גופנית מפרקת יותר שומנים ועלולה לזרז קטואצידוזיס
 שינויים בתזונה – שליטה במזון בזמן הארוחות והפחתת צריכת חטיפים – יחד עם ניטור איכות וכמות הפחמימות – עוזרים לשמור על כמות הגלוקוז ברמה עימה הגוף יכול להתמודד. דיאטנית יכולה לעזור לסוכרתיים ולהתאים עוברם את התזונה המתאימה בדרכים הדרגתיות ובריאותיות.
 ניהול מתחים – סטרס, לחצים ורמות מתח גבוהות יכולות להשפיע על ההורמונים ועל רמות הסוכר בדם. חשוב כי סוכרתיים ימצאו דרכים להפגת מתחים, שיטות הרפיה ומדיטציה. 
ניהול סוכרת הוא מאמץ מתמשך ולעתים קרובות לכל החיים. בדרך כלל, צוות מרפאת הסוכרת יוכל לזהות בעיות ולעזור לאנשים למצוא דרכים למנוע התרחשות של עליות חמורות.
לסיכום

היפרגליקמיה היא רמת גלוקוז גבוהה בדם אשר עלולה להתרחש כתוצאה מחוסר מספיק או לא יעיל של אינסולין, תזונה לא מאוזנת, אורח חיים ללא פעילות גופנית. כמו כן, עליות הורמונים עקב מתח ותופעת השחר ואפקט סומוג’י אשר עלולים להוביל גם לתקופות של היפרגליקמיה. רוב האנשים חווים עלייה ברמות הסוכר בדם לאחר אכילת ארוחה גדולה עתירת פחמימות בצורה יוצאת דופן. אנשים אשר חווים היפרגליקמיה עקבית עשויים לסבול מבעיות של רמות אינסולין נמוכות או שימוש לא יעיל באינסולין הנגרמים על ידי סוכרת.

התסמינים כוללים הטלת שתן תכופה, צמא עז ורמות גבוהות של סוכר בדם במהלך ניטור עצמי. אם אדם לא מטפל ברמות הסוכר הגבוהות בדם, הוא עלול לפתח קטואצידוזיס, הצטברות מסוכנת של חומרי פסולת שעלולים להוביל לתרדמת סוכרתית.

הטיפול כולל התאמות בתרופות לסוכרת, פעילות גופנית ואכילה פחותה במהלך הארוחות. נשיאת תעודה מזהה רפואית חיונית לאנשים הסובלים מסוכרת, מכיוון שהדבר יכול להשפיע על איכות הטיפול שיקבלו במצבי חירום רפואיים.

פרופ’ חוליו ויינשטיין מנהל יחידת מחקרי הסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת.