עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות Patiromer לטיפול בהיפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב (ESC Heart Fail)

 במאמר שפורסם בכתב העת ESC Heart Failure מדווחים חוקרים על עדויות עולם-אמיתי התומכות ביעילות Patiromer להפחתת ושמירת ערכי אשלגן בדם בחולים עם אי-ספיקת לב. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטיפול כללו היפומגנזמיה והפרעות במערכת העיכול.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה הפרעה אלקטרוליטרית נפוצה בחולי אי-ספיקת לב, זאת על-רקע הפרעה בתפקוד הכלייתי ומשנית לטיפולים התרופתיים. הפרעה זו מגבילה את טיב הטיפול התרופתי ועל-כן עשויה להשפיע על הפרוגנוזה של החולים. סופחי אשלגן חדשים מסייעים באיזון היפרקלמיה ומאפשרים טיפול תרופתי טוב יותר בחולי אי-ספיקת לב.

 החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל את כל החולים האמבולטוריים עם אי-ספיקת לב והיפרקלמיה אשר טופלו ב- Patiromer בהתאם להמלצות העדכניות. הם בחנו את המדדים לפני התחלת הטיפול ולאחר 7, 30 ו-90 ימים, כמו גם אירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי ואופטימיזציה של הטיפול התרופתי לאי-ספיקת לב.

 מדגם המחקר כלל 74 חולים (71.6% גברים, גיל ממוצע של 70.8 שנים). מבין אלו, ב-67 חולים (90.5%) תועדה היפרקלמיה במהלך השנה האחרונה. ב-40 חולים (54.1%) הופחת המינון של מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-0אלדוסטרון או אנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים ו-27 חולים (36.5%) הפסיקו את הטיפול באלו בשל היפרקלמיה.

 ריכוז אשלגן התחלתי עמד על 5.5 מא”ק/ליטר עם ירידה משמעותית לאחר 7 ימים ל-4.9 מא”ק/ליטר, אשר נשמרה לאחר 90 ימים עם ממוצע של 4.9 מא”ק/ליטר. לא תועדו הפרעות אלקטרוליטריות אחרות, עם שיפור קל בתפקוד הכלייתי (עליית קצב פינוי גלומרולארי מ-39.6 מ”ל/דקה ל-42.7 מ”ל/דקה (p=0.005).

 אירועים חריגים דווחו ב-33.9% מהחולים, כאשר האירועים הנפוצים כללו היפומגנזמיה (16.3%), הפרעות במערכת העיכול (14.9%) והיפרקלמיה (2.8%). הפסקת הטיפול ב- Patiromer לא הייתה נפוצה ותועדה ב-12.2% מהחולים כאשר בשני שליש מהמקרים הסיבה להפסקת הטיפול הייתה הפרעה גסטרואינטסטינאלית.

 החוקרים מדווחים כי 9 חולים (12.2%) החלו טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ו-15 חולים (20.3%) החלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים במהלך המעקב. 45 חולים (60.8%) העלו את מינון הטיפול בתרופות אלו, עם הגעה ליעד המטרה ב-5.4% ו-10.8% מהחולים, בהתאמה.

 לאחר 90 ימים, ערכי NT-proBNP ירדו מ-2509.5 פיקוגרם/מ”ל ל-1396 פיקוגרם/מ”ל (p=0.003), אך הירידה תועדה רק באלו בהם בוצעה אופטימיזציה של הטיפול התרופתי לאי-ספיקת לב. מדד תפקודי לפי סיווג NYHA השתפר ב-7.5% מהחולים בלבד, מקביל חולים בהם בוצעה אופטימיזציה של הטיפול לאי-ספקת לב.

 בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו לטיפול ב- Patiromer, שיעור האשפוזים ירד מ-28.4% ל-10.9% (p<0.01) ושיעור הביקורים בחדרי מיון ירד מ-18.9% ל-5.4% (p<0.01).

 ממצאים אלו תומכים ביעילות ובטיחות Patiromer בתנאי עולם-אמיתי להפחתת ושמירה על ערכי אשלגן בדם בחולי אי-ספיקת לב. הטיפול מסייע באופטימיזציה של הטיפול התרופתי, הגדלת שיעור החולים המטופלים במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ואנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים במינוני המטרה. בתום המעקב, תועדה ירידה רמות פפטידים נטריאורטיים ובביקורים לבתי חולים, רמז ליתרונות שיפור הטיפול התרופתי באי-ספיקת לב.

 

ESC Heart Fail. 2022 Jun 24

 

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לפודקאסט בנושא עם ד”ר טוביה בן גל וד”ר בן אברהם במסגרת קצר קולע ממוקד – סוגיות בניהול אי ספיקת לב

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך