האם לטיפול קודם בסטטינים השפעה על המאפיינים ההדמייתיים והתוצאות הקליניות של דימום תוך-מוחי? (J Stroke Cerebrovasc Dis)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases עולה כי אין קשר בין טיפול בסטטינים לפני אבחנה של דימום תוך-מוחי ובין המאפיינים ההדמייתיים של דימום תוך-מוחי ובצקת סביב המטומה או עם התוצאים הקליניים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר i-DEF (או ICH Deferoxamine) במטרה לקבוע אם קיים קשר בין טיפול בסטטינים לפני דימום תוך-מוחי ובין נפח הדימום, נפח בצקת סביב הדימום ותוצאים קליניים.

בדיקות CT שבוצעו בתחילת המחקר ולאחר 72-96 שעות שימשו להערכת מדדים שונים של דימום תוך-מוחי ובצקת סביב ההמטומה. ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים שונים בחן את הקשר בין טיפול בסטטינים לפני דימום תוך-מוחי ובין מדדי דימום תוך-מוחי ובצקת סביב ההמטומה, כמו גם את הקשר עם תוצא קליני טוב (מדד Modified Rankin Score של עד 2 נקודות) לאחר 90 ו-180 ימים.

נתונים מלאים אודות החולים היו זמינים עבור 262 מבין 291 חולים. מבין אלו, 69 חולים (26.3%) קיבלו טיפול בסטטינים לפני הופעת דימום תוך-מוחי.

בקרב חולים שקיבלו טיפול בסטטינים לפני דימום תוך-מוחי תועדה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, סוכרת והיסטוריה של אירוע מוחי איסכמי קודם; שיעור גבוה יותר של טיפול בתרופות כנגד יתר לחץ דם וכנגד טסיות; כמו גם רמות סוכר גבוהות יותר בתחילת המחקר.

מניתוח חד-משתני עלה כי בקרב חולים שקיבלו טיפול קודם בסטטינים תועד נפח דימום התחלתי קטן יותר, כמו גם נפח קטן יותר של בצקת סביב ההמטומה בבדיקת הדמיה חוזרת, כמו גם שינויים קטנים יותר בנפח היחסי של בצקת סביב ההמטומה ומרחק התפשטות הבצקת מתחילת המחקר ועד לבדיקות הדמיה חוזרות.

בניתוח רב-משתני, החוקרים לא זיהו קשר בין מדדי דימום תוך-מוחי ובצקת סביב המטומה ובין תוצאות קליניות טובות עם טיפול בסטטינים לפני אירוע דימום תוך-מוחי.

ממצאים אלו אינם תומכים בהשפעה מגנה או מזיקה של טיפול בסטטינים לפני או לאחר אבחנה של דימום תוך-מוחי.

J Stroke Cerebrovasc Dis, Oct 12, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    בילדים עם היסטוריה של ברונכיוליטיס חמורה במהלך הינקות, רמות ויטמין D נמוכות (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל) בגיל שלוש שנים נקשרו עם סיכון מוגבר לאסתמה אאזנופילית ואאזנופיליה ללא אסתמה עד גיל שש שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Thorax. במחקר הפרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר בין רמות ויטמין D בדם בגיל שלוש שנים ובין […]

  • מחלת תריס אוטואימונית מעלה את הסיכון לקוליטיס מיקרוסקופית (J Clin Endocrinol Metab)

    מחלת תריס אוטואימונית מעלה את הסיכון לקוליטיס מיקרוסקופית (J Clin Endocrinol Metab)

    בחולים עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס סיכון גבוה ב-65% להתפתחות קוליטיס מיקרוסקופית, כאשר הקשר הבולט ביותר תואר בחולים שאובחנו עם קוליטיס מיקרוסקופית לפני גיל 50, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת ארצי להערכת הקשר בין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס ובין קוליטיס מיקרוסקופית. […]

  • שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    בקרב מבוגרים המדווחים על שימוש בסטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים תועד סיכון מוגבר למספר מחלות לב וכלי דם, כולל אוטם חד של שריר הלב, מחלת שריר הלב והפרעות קצב לב, בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation. החוקרים התבססו על נתונים מתכנית נגד-סימום שנערך בחדרי כושר ברחבי דנמרק בין השנים 2006 […]

  • דיאטה ים תיכונית עשויה להפחית את הסיכון לממאירות על-רקע השמנה (JAMA Netw Open)

    דיאטה ים תיכונית עשויה להפחית את הסיכון לממאירות על-רקע השמנה (JAMA Netw Open)

    היענות רבה יותר לדיאטה ים תיכונית מלווה בירידה מתונה בסיכון לממאירויות על-רקע השמנה, בפרט סרטן כבד, כליה ומעי גס ורקטום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מהנתונים עולה עוד כי הקשר אינו תלוי במדד מסת גוף ויחס היקף מותניים וירך. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיאטה ים תיכונית נקשרה עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    בנשים העוסקות בכיבוי אש עם היסטוריה של חרדה או הפרעת דחק בתר חבלתית תועדו רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר, אם כי לא זוהה קשר בין דיכאון ובין רמות ההורמון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Women’s Health. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעות נפשיות, בפרט חרדה ו-PTSD, עשויה להיות השפעה […]

  • גירושי הורים בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בבגרות (PLoS One)

    גירושי הורים בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בבגרות (PLoS One)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי היסטוריה של גירושי הורים במהלך תקופת הילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בגיל מבוגר. החוקרים כותבים כי למרות שאין מדובר בפעם הראשונה בה דווח על קשר כזה, לנוכח עליה של עד 61% בסיכון לאירוע מוחי במקרים אלו, הם ממליצים לכלול היסטוריה של גירושי הורים בתקופת הילדות […]

  • יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Neurology להערכת בטיחות ויעילות תרופות נוגדות-פרכוס לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עולה כי Levetiracetam ו-Lamotrigine עשויות להיות בטוחות ומלוות בשיעור תופעות לוואי נמוך יותר לעומת תרופות אחרות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות היעילות ביותר לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עדיין אינו ידוע. מטרת המחקר הייתה לקבוע את […]

  • פרופ׳ גיל ליבוביץ׳: כניסה של המערכות ההיברידיות לסל התרופות ללא הגבלת גיל הינה פריצת דרך של ממש בטיפול בסוכרת סוג 1

    פרופ׳ גיל ליבוביץ׳: כניסה של המערכות ההיברידיות לסל התרופות ללא הגבלת גיל הינה פריצת דרך של ממש בטיפול בסוכרת סוג 1

    פרופ׳ גיל ליבוביץ׳, יו״ר האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה ומנהל יחידת הסוכרת בהדסה- "סוכרת נגרמת כתוצאה מפגיעה קשה ביכולת תאי הלבלב להפריש אינסולין וכתוצאה מכך הסובלים מהמחלה נזקקים לטיפול אינטנסיבי באינסולין באמצעות משאבת אינסולין או זריקות אינסולין מרובות עם צורך בניטור מתמיד של רמות הסוכר. למרות ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות עדיין מטופלים רבים אינם מאוזנים עם חשיפה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה