במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מופחת להישנות פרפור פרוזדורים עם טיפול במעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) בחולים עם סוכרת לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין מעכבי SGLT-2 ובין הישנות פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה באמצעות צנתר בחולים עם סוכרת מסוג 2 ופרפור פרוזדורים אינו ידוע.
מדגם המחקר כלל חולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה באמצעות צנתר עם היסטוריה של סוכרת ממאגר China AF Registry. חולים שטופלו במעכבי SGLT-2 זוהו ולהם הותאמו ביחס 1:3 חולים שלא נטלו את הטיפול התרופתי.
התוצא העיקרי היה הישנות פרפור פרוזדורים במהלך 18 חודשי מעקב.
מדגם המחקר כלל 138 חולים עם סוכרת וטיפול במעכבי SGLT-2 ו-387 חולים ללא טיפול במעכבי SGLT-2. הישנות פרפור פרוזדורים תועדה ב-37 חולים (26.8%) בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 וב-152 חולים (39.3%) שלא טופלו במעכבי SGLT-2 לאורך מעקב של 593.3 שנות-אדם.
הטיפול במעכבי SGLT-2 לווה בשיעורי הישנות נמוכים יותר של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לסיכון שתועד בחולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכון של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.90).
מטה-אנליזה שכללה ארבעה מחקרים, כאשר מהנתונים עלה כי טיפול במעכבי SGLT-2 לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה באמצעות צנתר (יחס סיכויים של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.69).
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הפרוספקטיבי בשילוב עם מטה-אנליזה מעידים על סיכון מופחת להישנות פרפור פרוזדורים עם טיפול במעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת לאחר אבלציה של הפרעת הקצב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!