הטיפ השבועי עם פרופ' רז: תסמונת הלב השבור

טיפים מחדר הרופא.ה

תסמונת הלב השבור קשורה לסטרס קשה ביותר, ולעליה גבוהה ברמות הקורטיזול. המטופלות והמטופלים מציגים תמונה של התקף לב ואי ספיקת לב, אך הפרוגנוזה יחסית טובה מפני שצנתורים שהמטופלות והמטופלים עוברים יעידו בדרך כלל שאין מחלה בכלי הדם. 

בתי חולים רבים בישראל הבחינו בעליה חדה במספר המקרים של מטופלים ומטופלות בתסמונת, שפונו וטופלו בבית החולים. על פי המחקר שנעשה בהובלתו של פרופ אלי לב וד"ר יובל כחילה מביה"ח הציבורי אסותא אשדוד ובשיתוף בתי החולים ברזילי באשקלון, הלל יפה מחדרה, שמיר אסף הרופא, וולפסון בחולון ומאיר בכפר סבא, נמצא כי התקיימה עלייה משמעותית של כמעט פי 2 בשכיחות התסמונת בפרק הזמן שלאחר אירועי ה 7 באוקטובר; העלייה בשכיחות התסמונת היא בכלל האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ולא רק של אוכלוסיית הדרום. ממצאי המחקר הוצגו בכנס של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ושותפו על ידי דוברות אסותא אשדוד. לדברי פרופ' לב, מנהל המערך הקרדיולוגי ביה"ח הציבורי אסותא אשדוד ומעורכי המחקר: "עד כה, התיאורים של מטופלים על תסמונת הלב השבור דווחו בעקבות משברים אישיים כמו מוות של קרוב ואירועים קשים אחרים, אני לא מכיר תיאור בספרות המקצועית של התסמונת בעקבות טראומה לאומית וזה החידוש הגדול במחקר שלנו. העלייה הייתה קרוב לפי שניים ובכל רחבי הארץ. אני מעריך שהמתח הנפשי הקיצוני גרם לעלייה בתסמונת בקרב כלל תושבי מדינת ישראל".

לפני מספר חודשים העלינו טיפ באותו נושא בו בעז גנזבורג ז"ל מראיין את פרופ' רז. לצפייה לחצו כאן

לכל הטיפים השבועיים 

בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: האם ניתן להפסיק בטא בלוקרים אחרי התקף לב?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: האם ניתן להפסיק בטא בלוקרים אחרי התקף לב?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של "שבירת מיתוסים" היום נעסוק בשימוש בבטא בלוקרים לאחר התקף לב בחולים עם אי ספיקה לבבית. נדבר מהם היתרונות והחסרונות של התרופות הללו, האם אפשר להפסיק את השימוש בבטא בלוקרים ללא חשש ולמה בכלל להפסיק? פרופסור רז ישתף איתנו תוצאות ממחקר חדש שפורסם לאחרונה. אז הצטרפו אלינו לפרק שובר מיתוסים, […]

  • ניהול מטופלים עם מחלת כלי דם כלילית כרונית (JAMA)

    ניהול מטופלים עם מחלת כלי דם כלילית כרונית (JAMA)

    האזינו כעת למגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 5: הנחיות חדשות שפורסמו באוגוסט 2023 על ידי האגודה האמריקנית ללב (AHA) והמכללה האמריקנית לקרדיולוגיה (ACC) לטיפול באנשים עם מחלת כלי דם כלילית כרונית ((CCD, מדגישות את הצורך בשליטה בגורמי סיכון, תוך ניטור סיבוכי המחלה ותופעות לוואי קשורות. ההנחיות מתייחסות למטופלים עם מחלת כלי דם כלילית כרונית,

  • האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

    האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

    האזינו כעת למגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

  • הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

    הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ריאיון עם ד

    ריאיון עם ד"ר אביטל פורטר ופרופ' אלון אייזן לקראת כנס לב האישה הקרוב

    לפניכם ראיון קצר בהשתתפות ד"ר אביטל פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה במרכז הרפואי ע"ש רבין ומייסדת כנס לב האישה ופרופ' אלון אייזן, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, לציון עשור לכנס לב האישה. הכנס יתקיים בין התאריכים 12 עד 14 בספטמבר 24 במלון נבל דוד, כפר נחום. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ' רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה