בחולים עם אבחנה של סוכרת בזמן אובדן שתל כליה ייתכנו סיכויי הישרדות נמוכים יותר, בהשוואה לחולים ללא סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal.
בחולים המתחילים טיפולי דיאליזה, באלו עם סוכרת סיכון גבוה ב-40% לתמותה וסיכון גבוה ב-63% לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. בקרב מושתלי כליה, באלו עם אבחנה של סוכרת טרם ההשתלה או אלו שפיתחו סוכרת לאחר-השתלה סיכויי הישרדות נמוכים יותר משמעותית, כאשר הגורם המוביל לתמותה הינו מחלה קרדיווסקולארית.
החוקרים אספו נתונים ממאגר Australia and New Zealand Dialysis and Transplant Registry להערכת הקשר בין אבחנה של סוכרת ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית תחת דיאליזה. מדגם המחקר כלל 3,782 מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם כשלון ראשון של שתל כליה בין 2000 ו-2020.
החולים סווגו לקבוצות כחולים עם סוכרת טרם השתלה ואלו עם סוכרת לאחר השתלה והיו במעקב לאורך חציון של 2.7 שנים.
מהתוצאות עולה כי 539 חולים אובחנו עם סוכרת טרם ההשתלה ו-390 חולים פיתחו סוכרת לאחר ההשתלה. במהלך המעקב, 35% מהחולים הלכו לעולמם, כאשר 32% ממקרי התמותה נקשרו עם מחלות לב וכלי דם, 20% יוחסו להפסקת דיאליזה ו-15% משנית לזיהום.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם כל סוג של סוכרת בעת אובדן שתל כליה, אשר החלו טיפולי דיאליזה, הפרוגנוזה שלילית עם סיכויי הישרדות נמוכים, בעיקר בשל סיכון מוגבר לתמותה עקב זיהומים והפסקת דיאליזה.
Clin Kidney J, July 2024
לידיעה ב-Healio
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!