במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה המבוססת על נתונים משלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, מהן עולה כי מחלת אבני מרה מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית.
ברקע למחר מסבירים החוקרים כי מחלת אבני מרה משפיעה על תהליכים דלקתיים במערכת העיכול, זרימת מרה והרכב החיידקים במעי, אשר מצידם עשויים להשפיע על הסיכון למחלת מעי דלקתית. עם זאת, אין מידע רב ממחקרים אפידמיולוגיים להערכת הקשר בין מחלת אבני מרה ובין הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית.
החוקרים השלימו ניתוח משולב של נתונים משלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים: Nurses’ Health Study, Nurses Health Study II ו-UK Biobank ושחזרו מחקר מקרה-ביקורת (Chinese IBD Etiology Study) להערכת הקשר בין מחלת אבני מרה ובין מחלת מעי דלקתית, תוך תקנון למאפיינים דמוגרפיים, אורחות חיים, מחלות רקע וטיפול תרופתי.
מדגם המחקר כלל 3,480 מקרים של מחלת מעי דלקתית לאורך מעקב של למעלה מ-2.1 מיליון שנות-אדם בשלושת מחקרי העוקבה. בקרב משתתפים עם מחלת אבני מרה תועדה עליה של 38% בסיכון למחלת מעי דלקתית (יחס סיכון של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.59), עליה של 68% בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.38-2.06) ועליה של 24% בסיכון לקוליטיס כיבית (יחס סיכון של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.49).
במחקר הסיני זוהו השפעות בהיקף גדול עוד יותר כאשר מחלת אבני מרה לוותה בעליה של פי שלוש בסיכון למחלת מעי דלקתית (יחס סיכויים של 3.03, רווח בר-סמך 95% של 2.32-3.97) עם עליה של פי חמש בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכויים של 5.31, רווח בר-סמך 95% של 3.71-7.60) ועליה קטנה יותר בסיכון לקוליטיס כיבית (יחס סיכון של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.06).
לא תועדו הבדלים מג'וריים בהערכות הקשר בין מחלת אבני מרה והסיכון מחלת מעי דלקתית בין חולים עם עדות לאבני מרה שלא הוסרו ובין חולים לאחר כריתת כיס מרה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מחלת אבני מרה ובין סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית, כולל סיכון מוגבר למחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, זאת ללא תלות בגורמי סיכון מסורתיים למחלת המעי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הקשר הנ"ל ולהבין טוב יותר את המנגנון הביולוגי הקשר בין שתי המחלות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!