טיפול חדש מלווה בשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם סכיזופרניה (Am J Psychiatry)

מתן Xanomeline/Trospium Chloride, אגוניסט חדש לקולטן מוסקריני M1/M4, מלווה בשיפור קוגניטיבי משמעותי בחולים עם סכיזופרניה וליקוי קוגניטיבי, כך עולה מנתונים שנאספו משני מחקרים בשלב 3, אשר פורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry.

החוקרים אספו נתונים משני מחקרים בשלב 3 בחולים מאושפזים, אשר בחנו את היעילות של טיפול מונותרפי ב- Xanomeline/Trospium Chlorideלעומת פלסבו ב-357 מבוגרים עם סכיזופרניה אקוטית. במסגרת המחקר הושלמו הערכות ממוחשבות של ארבעה תפקודים קוגניטיביים עיקריים: תפקוד ניהולי, זיכרון מילולי, קשב ממושך והכרה מילולית.

הטיפול כלל מינון גמיש, החל מ-50 מ”ג/20 מ”ג פעמיים ביום למשך יומיים, לאחר מכן 100 מ”ג/20 מ”ג פעמיים ביום בימים 3-7, עם אפשרות העלאת מינון עד 125 מ”ג/30 מ”ג פעמיים ביום מיום 8.

המשתתפים סווגו כחולים עם ליקוי קוגניטיבי במידה והדגימו ירידה של למעלה מסטיית תקן אחת בהערכות תפקודים קוגניטיביים לעומת ביקורות בריאות.

מהנתונים עולה כי לעומת פלסבו, למתן Xanomeline/Trospium Chloride לא הייתה השפעה משמעותית על מדדים קוגניטיביים בכלל המדגם. בתת-קבוצה של חולים עם ליקוי קוגניטיבי, מתן Xanomeline/Trospium Chloride (71 חולים) לווה בשיפור גדול יותר משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי לאחר חמישה שבועות, בהשוואה למתן פלסבו (66 חולים) (גודל השפעה של 0.54, p=0.004). בקרב חולים בזרוע ההתערבות תועד השיפור הגדול ביותר בזיכרון הכרה מילולית, עם יתרונות נוספים בהערכת קשב ממושך ותפקוד ניהולי.

השפעת הטיפול התרופתי הייתה גדולה יותר בחולים עם ליקוי קוגניטיבי משמעותי יותר בתחילת הדרך, עם סך של לפחות 1.5 סטיות תקן מתחת לערכים התקינים בבריאים (גודל השפעה של 0.8).

הממצאים מצביעים על קורלציה מינימאלית בין שיפור בתפקוד קוגניטיבי ובין שינויים במדד תסמינים כולל, תסמינים חיוביים ושליליים, בשתי קבוצות הטיפול, רמז למנגנון פעולה בלתי-תלוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקרים מעידים כי מתן Xanomeline/Trospium Chloride לטיפול בסכיזופרניה עשוי להביא לשיפור תפקוד קוגניטיבי.

Am J Psychiatry, Dec 11, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך