החברה האמריקאית לאנדוסקופיה במערכת העיכול (ASGE) פרסמה קוים מנחים אודות השימוש באנדוסקופיה בנשים הרות ובנשים מניקות. הקוים המנחים מהווים חלק מסדרת פרסומים הנוגעים לשימוש באנדוסקופיה בדרכי העיכול (GI) במצבים רפואיים בקהילה.
חברי ה-ASGE כותבים כי בטיחותה ויעילותה של אנדוסקופית GI בחולות הרות לא נבדקה היטב וכי פרוצדורות פולשניות מוצדקות כאשר ברור שהימנעות מביצוען עלולה לחשוף את העובר ו/או את האם לסכנה.
בהתבסס על חיפוש באמצעות MEDLINE, על סקירת הפניות נוספות שנמצאו ברשימות הביבליוגרפיות של המאמרים שנמצאו, ועל המלצות של יועצים מומחים, ניסח הפאנל את הקוים המנחים.
רוב המחקרים שנערכו בבני אדם עד כה היו קטנים ורטרוספקטיביים, ורוב המידע הנוגע לבטיחות השימוש בתרופות מבוסס על מחקרים שנערכו בחיות ניסוי. הסיכונים לעובר עלולים לכלול לפעמים היפוקסיה קטלנית הנגרמת של היפוקסיה אמהית ותת-לחץ דם; ירידה בזרימת הדם לאזור הרחם בשל מתן שיכוך יתר לאם או בשל תנוחת האם, הגורמת לדחיסה של ה-inferior vena caval על ידי הרחם המעובר; השפעות טרטוגניות של התרופות ושל החשיפה לקרינה; ולידה מוקדמת.
הכותבים מסבירים כי במצבים שבהם התערבות טיפולית היא חיונית, אנדוסקופיה היא תחליף בטוח יחסית להתערבות כירורגית או רדיולוגית. האינדיקציות העיקריות לביצוע אנדוסקופיה במהלך ההריון הן דימומים משמעותיים או ממושכים בדרכי העיכול, בחילות, הקאות או כאבי בטן חמורים או חוזרים, dysphagia או odynophagia, חשד רציני להימצאות מסה במעי, שלשולים חמורים עם הערכה שלילית, biliary pancreatitis, choledocholithiasis, או דלקת בדרכי המרה, ופציעה בצינור המרה או הלבלב.
העקרונות הכללים בביצוע אנדוסקופיה במהלך ההריון הם הימצאות אינדיקציה חזקה, בעיקר במקרים של הריון בסיכון גבוה; לדחות את הבדיקה לטרימסטר השני כאשר הדבר אפשרי; להשתמש במינון הנמוך ביותר האפקטיבי של תרופות שיכוך כאבים ולהשתמש בתרופות מקטגוריות A או B של ה-FDA במידה והדבר אפשרי; לצמצם את משך הפרוצדורה; לקבע את האם בשיפוע אגן שמאלי או בתנוחה לטרלית שמאלית בכדי להמנע מדחיסת ה-vena caval או ה-aorta; לבדוק את הימצאותם של קולות הלב העובריים לפני ואחרי האנדוסקופיה; ולהעזר בתמיכה של צוות רפואי מיילד. התוויות נגד לאנדוסקופיה כוללות הינתקות של השליה, לידה קרובה, ממברנות קרועות או רעלת הריון.
בנוגע להמלצות הבאות קטגוריה A מתייחסת לעדויות ליעילות ממחקרים מבוקרים ופרוספקטיביים, קטגוריה B לעדויות ממחקרים תצפיתיים וקטגוריה C מבוססת על דעת מומחים.
משום שאין תרופות מקטגוריה A המשמשות באנדוסקופיה, תרופות מקטגוריה B, או מקטגוריה C בעת הצורך, מומלצות להשגת הפגת חרדה או להרגעה בינונית. על-פי הקוים המנחים, ניתן להשתמש בתרופות מקטגוריה D במידה והיתרונות עולים באופן ברור על הסיכונים, ובמידה ודרושה הרגעה חזקה, ועליהן להנתן על-ידי רופא מרדים.
התרופות המתאימות עשויות להיות meperidine, naloxone (קטגוריה B), או fentanyl (קטגוריה C). ה-benzodiazepines שייכים לקטגוריה D, ו-midazolam הוא ה-benzodiazepine המועדף כאשר ההרגעה באמצעות meperidine איננה מספקת. אין להשתמש ב-diazepam לשיכוך בנשים הרות, ויש להמנע משימוש ב-midazolam בטרימסטר הראשון, אם הדבר אפשרי. תרופות אחרות המוזכרות הן propofol, lidocaine, glucagon (מקטגוריה B), ו-flumazenil ו-simethicone (קטגוריה C).
ברוב האנטיביוטיקות ניתן להשתמש בבטחה במהלך ההריון (penicillins, cephalosporins, ו-erythromycin, פרט ל-estolate ו-clindamycin); אחרות מהוות התוויות נגד בשל תופעות לוואי בעובר (quinolones, streptomycin, ו-tetracyclines); ואחרות בטוחות לשימוש רק בשלבים מסוימים של ההריון. תמיסות Polyethylene glycol לניקוי המעי והכנות sodium phosphate משתייכות לקטגוריה C; חוקן במי ברז עשוי להוות תחליף מתאים לצורך סיגמואידוסקופיה גמישה.
ניתן להמשיך בהנקה לאחר מתן fentanyl לאם, אך אסור להניק למשך 4 שעות לפחות לאחר שהם קיבלה midazolam (קטגוריה B). הקוים המנחים אינם ממליצים על המשך ההנקה לאחר חשיפה של האם ל-propofol (קטגוריה C). חשיפה ל-Penicillins, cephalosporins, tetracyclines, ול-erythromycin מאפשרת המשך הנקה, אך לא חשיפה ל-quinolones ול-sulfonamides (קטגוריה C).
הכותבים מציינים כי בשלב זה קיימת דאגה בנוגע להעברה אל העובר, ולכן על הנשים לקבל המלצה לשאוב חלב ולהשליך אותו, כשמשך הזמן תלוי בתרופה המדוברת.
esophagogastric duodenoscopy וקולונוסקופיה בטוחות באופן כללי במהלך ההריון, כמו גם endoscopic retrograde cholangiopancreatography (או ERCP), בהנתן חשיפת העובר לקרינה (קטגוריה B) וצמצום הסיכונים לאם (קטגוריה C). יש להשתמש ב-ERCP רק לצורך התערבות טיפולית, לדוגמא בשל iliary pancreatitis, choledocholithiasis, או cholangitis שעלולים להוביל למות העובר במידה ולא יטופו כראוי.
צריבה חשמלית בי-פולרית עדיפה על מונו-פולרית. במידה ונעשה בה שימוש יש למקם את פד האדמה המונו-פולרי לזרימה מינימלית של זרם חשמלי דרך שדה שק השפיר (קטגוריה C).
בשלבים מאוחרים של ההריון, יש להשתמש בתנוחת ה-lateral decubitus במהלך הפרוצדורה ואחריה (קטגוריה C), תוך שימוש בקיבוע האגן בעת הצורך.
הכותבים מסכמים כי מחקרים קלינים מבוקרים נוספים דרושים בכדי להבהיר היבטים נוספים ובדיקה מחודשת של ההמלצות תהיה חיונית כאשר יתקבל מידע חדש. הם מוסיפים כי שיקולים רפואיים עשויים להצדיק מגוון פעולות הנבדלות מהנכתב בהמלצות אלה.
Gastrointest Endosc. 2005;61:357-362
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!