רדיולוגיה

האם בדיקות סקר על-בסיס MRI מבוצעות בשכיחות גבוהה מדי לזיהוי סרטן ערמונית? (JAMA Netw Open)

מהערכת בדיקות סקר לזיהוי סרטן ערמונית עולה כי בלמעלה מ-86% מהגברים עם רמות PSA (או Prostate Specific Antigen) של 3 ננוגרם/מ”ל ומעלה במהלך בדיקת הסקר השניה לא תועדו ממצאים חשודים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יוזמות חדשות מתמקדות בבדיקות סקר המבוססות על בדיקת MRI לזיהוי סרטן ערמונית במטרה לצמצם מקרים של אבחון-יתר, כפי שנפוץ כיום כאשר מתבססים על בדיקת PSA יחידה, כאשר ההנחיות ממליצות כעת על בדיקות חוזרות כל 1-4 שנים.

במחקר STHLM3-MRI נכללו גברים בגילאי 50-74 שנים משבדיה, שהוזמנו להשתתף בבדיקת סקר לסרטן ערמונית וחולקו באקראי לבדיקת סקר מסורתית עם ביופסיה שיטתית של הערמונית או גישה מבוססת בדיקת MRI. דגימות דם נבחנו להערכת רמות PSA ומדד Stockholm Risk Score; גברים בסיכון מוגבר השלימו בדיקת MRI מכוונת וביופסיה.

בניתוח המעקב הנוכחי, 2,078 גברים עם רמות PSA של 1.5 ננוגרם/מ”ל ומעלה ומדד Stockholm3 Risk Score קטן מ-0.11 הוזמנו שוב לבדיקת סקר 2-3 שנים לאחר בדיקת הסקר הראשונית.

התוצא העיקרי היה סרטן ערמונית משמעותי קלינית (מדד גליסון 3+4 ומעלה). מדד גליסון של 6 תועד ב-0.7% מהחולים ומדד של 4+3 ומעלה זוהה ב-19 גברים (1.3%).

בקרב 1,500 גברים (גיל חציוני של 67 שנים) שהשלימו בדיקת דם, חציון רמות PSA עמד על 2.8 ננוגרם/מ”ל וב-26.0% תועד שינוי בסיווג הסיכון (רמות PSA של מתחת ל-3 ננוגרם/מ”ל לעומת 3 ננוגרם/מ”ל ומעלה).

מבין 667 גברים עם רמות PSA של 3 ננוגרם/מ”ל ומעל, 617 גברים (92.5%) השלימו בדיקת MRI. מבין 617 הגברים הללו, ב-51 (7.6%) תועדו נגעים שאינם חד-משמעיים (מדד Prostate Imaging-Reporting and Data System של 3 נקודות) וב-33 (4.9%) תועדו נגעים חשודים.

בין 1,500 גברים שעברו בדיקות סקר חוזרות, סרטן ערמונית משמעותי קלינית זוהה ב-48 גברים (3.2%); שיעור זה מקביל ל-59.2% מהגברים שהופנו להשלמת ביופסיה מהערמונית.

מבין 383 גברים בהם תועדה בדיקת MRI שלילית בעבר, רק ב-10 גברים (2.6%) תועד נדד שסווג כדרגה 4 ומעלה לפי סיווג Prostate Imaging-Reporting and Data System.

מומחים בתחום כותבים כי הממצא הבולט ביותר במחקר הנוכחי נוגע לשיעור הגבוה מאוד של העדר נגעים חשודים בבדיקת MRI חוזרות בגברים אלו. עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהוכחת ירידה בשיעורי היארעות סרטן ערמונית בטרם ניתן יהיה לקבוע כי הגישה האבחנתית הנ”ל אכן מפחיתה בצורה יעילה את שיעורי אבחנת-יתר של המחלה הממארת.

JAMA Netw Open, Feb 7, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך