במסגרת הכנס השנתי של החוג לאי ספיקת לב (לכניסה לסיקור הכנס- צוות רפואי בלבד, נא להקליק כאן) הציג פרופ’ ראובן צימליכמן (בתמונה) את תפקיד יל”ד באי ספיקת לב.
בפתיחת ההרצאה הסביר צימליכמן את היותו של היל”ד כגורם סיכון באי ספיקת לב בשני מנגנונים:
א. יל”ד שמוביל ל-MI ולאחר מכן גם לאי ספיקה
ב. יל”ד ללא מחלת לב כלילית הגורם ל-LVH ולאי ספיקה דיאסטולית.
יש דמיון בסימפטומים אך האתיולוגיה השנייה מורכבת ומסובכת יותר ויש הבדל בטיפול ובמעקב.
הטיפול בדר”כ הוא במשתנים, BB , ACE-I ו-ARB שהוכיח יעילות ושיפור בהשרדות. צימליכמן מסביר שלעיתים קשה לעמוד בהנחיות בגלל שרמות לחץ הדם נמוכות וטיפול נוסף עלול ל”הפיל” את החולה.
בהמשך סקר צימליכמן את תהליך המחלה. הוא הדגיש שאיבחון של אי ספיקת לב אסימפטומטית חשובה ביותר שכן טיפול נכון עשוי לעכב את התקדמות המחלה. דגש מיוחד הושם על השפעת מידת האלסטיות של העורקים על לחץ הדם הסיסטולי וההשלכות על אי הספיקה. מונח חשוב נוסף אותו מדגיש צימליכמן הוא לחץ הדם המרכזי אשר גם מסביר מדוע תרופות כמו BB אינו יעיל ותרופות כמו ACE-I ו-ARB יעילות בהורדת לחץ דם מרכזי ומניעת אי ספיקת לב.
בכל מקרה ברור שטיפול יעיל ביתר לחץ דם יעכב או ימנע התפתחות אי ספיקת לב בין אם במסלול של ה-MI ובין במסלול של ה-LVH .
הודגש כי השגת ערכי לחץ דם נמוכים בחולי אי ספיקה או בסיכון לאי ספיקה תורמים בסופו של דבר להפחתת הבעייה הקרדיאלית. צימליכמן מציג את הנתונים המרשימים לפיהם השגת לחץ דם אופטימלי מפחית הסיכון לאי ספיקת לב בשיעורים של בין 50% ל-80% בחולים ללא ועם MI ברקע בהתאמה.
בהמשך הוצג גם איבחון אי ספיקה דיאסטולית (DHF) שהוא בהחלט לא פשוט, והאמצעים החדשים יותר לאיבחון. לגבי חולי DHF צריך להיזהר בטיפול במשתנים שעלולים להחמיר, למרות שכאשר יש גודש אין אפשרות אחרת. יש להתאים מינוני ACE-I ו-ARB ולהקטין בהתאם.
לגבי ARB הוצגו נתוני מחקר CHARM אשר הראו התועלת של הוספת CANDESARTAN (אטקנד) לחולי אי ספיקת לב שהתבטא בירידה משמעותית ומובהקת בתמותה קרדיווסקולרית. במחקר CHARM-ADDED הוספת אטקנד ל-ACE-I תרמה לירידה משמעותית נוספת בתמותה. מה שבהחלט מביא לכך שיש מקום לשקול בחולה אי ספיקה שמטופל כבר ב-ACE-I ואף מאוזן, להוסיף לו גם ARB .
כך גם במחקר CHARM – ALTERNATIVE שבו חולים שלא היו סבילים ל-ACE-I קיבלו ARB ודווחה בהם ירידה משמעותית ומובהקת בתמותה קרדיווסקולרית ובאישפוזים.
לסיום הוזכר גם מחקר ה-CHARM PRESERVED שבדק חולים שמפתחים בצקת ריאות אך עם תפקוד תקין של חדר שמאל. גם בהם, אמנם במידה פחות דרמטית כצפוי, הוספת אטקנד תרמה להורדת תמותה ואישפוזים, ואף הורדת הופעה של סוכרת חדשה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!