רפואה דחופה

סיקור מושב דילמות וחידושים בטיפול בדיסליפידמיה מתוך כנס האיגוד הקרדיולוגי חוף גיא 17/6

במסגרת הכנס המדעי של האיגוד הקרדיולוגי שהתקיים בחוף גיא בין ה-16-18/6 (לסיקור הכנס באתר האיגוד הקרדיולוגי – נא להקליק כאן) התקיים מושב הדילמות והחידושים בדיסליפידמיה אותו סיכמנו כאן.  מושב נוסף הכלול בסיקור עוסק בטיפול בנוגדי קרישה בפרפור פרוזדורים.  

את המושב הזה שהתמקד כאמור בדילמות בניהול דיסליפידמיה בניהולם של פרופ’ יהונתן חסין ופרופ’ צבי ורד פתח פרופ’ יעקב הנקין בשאלה האם אפשר להסתפק במסגרת הטיפול בדיסליפידמיה בהתמקדות ב-LDL-C בלבד (באמצעות סטטינים בעיקר)  או שיש מקום גם לטפל במרכיבי הנוספים של דיסליפידמיה (HDL-C וטריגליצירידים).

בתשובה לשאלה מסביר הנקין כי בעוד שלסטטינים יעילות גבוהה מאוד בהורדת סיכון ברמות הגבוהות של LDL-C עם NNT (מס’ חולים שיש לטפל בהם בכדי להשיג הפחתת אירוע אחד) נמוך ואטרקטיבי, הרי שברמות הנמוכות יותר (למשל מ-100 מ”ג/ד”ל ל-70 מ”ג/ד”ל) ה-NNT כבר הרבה יותר גבוה.

הקשר בין רמות גבוהות של HDL-C לירידה בסיכון גם הוא ברור, וניתן לראות אף שאנשים עם LDL-C תקין של 100 מ”ג/ד”ל אך עם HDL-C נמוך של 25 מ”ג/ד”ל נמצאים באותו סיכון קרדיווסקולרי כמו אלה שעם LDL-C מאוד גבוה של 220 מ”ג/ד”ל אך עם HDL-C תקין של 45 מ”ג/ד”ל.  נראה שהפקטור המנבא הטוב ביותר לסיכון קרדיווסקולרי הוא היחס בין LDL-C ל-HDL-C .

לגבי טריגליצירידים גם ברור היחס בין רמתם לסיכון הקרדיווסקולרי.  בגלל ההרכב של הטריגליצירידים נראה שנכון יותר להשתמש במדד של NON-HDL-C .

הנקין הציג את הגישה המקובלת כיום לפיה בשלב ראשון “מסתערים” על ה-LDL-C ע”י סטטינים->סופר סטטינים-> הוספת איזטרול ולאחר מכן אם רמות הטריגיליצירידים מעל 150 מ”ג/ד”ל להוסיף סטטינים, או איזטרול אל פיברטים או ניאצין במטרה להוריד את ה-NON-HDL-C.

הבעייה היא שמחקרים ההתערבותיים של הפיברטים לא הציגו יכולת משמעותית ומרשימה להפחתת אירועים, לדעתו של הנקין חלק מהבעייה היא בחירה לא מתאימה או נכונה של חולים. ניתוחים לפי תתי קבוצות של חולים מתאימים (עם סינדרום מטבולי או רמות גבוהות של טריגיליצירידים) כן הראו יעילות קלינית בהפחתת אירועים.

לגבי הניאצין המחקרים ההדמייתיים הראו נסיגה בפלאק בעקבות שימוש בניאצין. כך גם מחקרים ותיקים (עדיין ללא שילוב עם סטטינים) שבחנו תמותה ואירועים הראו ירידה במטופלים שנטלו ניאצין.

בדיבייט שעשה הנקין עם עצמו הוא הציג את מחקר ה-AIM-HIGH שלכאורה שולל את הגישה שיש צורך בטיפול בכל מרכיבי הדיסליפידמיה. במחקר קטן זה שבו השתתפו מטופלים בסימבסטטין ואיזטרול עם רמות נמוכות של HDL-C ורמות גבוהות של טריגליצירידים, אשר קיבלו ניאצין (התכשיר המסחרי שבו נעשה שימוש הוא הניאספן של אבוט) ברמה של 1500-2000 מ”ג ביום, לא נמצאה תועלת לאחר 4 שנות מעקב במתן ניאצין, והמחקר למעשה הופסק בשל כך.

ההסברים האפשריים הם או שהתיזה של HDL-C אינה נכונה מעיקרה , או שהניאצין או הניאספן (כאמור המותג הספציפי שנעשה בו שימוש במחקר זה) אינם אפקטיביים או שברמות מאוד נמוכות של LDL-C כבר אין למעשה משמעות לערכי ה-HDL-C . לדעת הנקין (כמייצג הצד השני בדיבייט) המחקר קטן מדי, קצר מידי, וגם ייתכן שהנשירה מהניאצין גדולה והשפיעה על התוצאות. בנוסף, לא נעשו עדיין ניתוחי תת קבוצות.

המסקנה של הנקין, הפעם, כ”שופט” בדיבייט, היא שאין לפסול קונספט וגישה טיפולית רחבה ומבוססת  רק בגלל מחקר קטן אחד… מסקנתו – לחכות לתוצאות של ה-HPS-2 שבוחן את יעילות הטרדפטיב, ועד אז להמשיך לטפל באמצעות ניאצין לאלו שיש להם את האינדיקציה המתאימה…

פרופ’ מיקי שכטר התמקד בהרצאתו בטיפול בסטטינים בקבוצות סיכון כמו סוכרתיים, הפרעות בתפקודי כליה (CKD)  וכד’. שכטר הסביר כי לחולים עם CKD גורמי סיכון רבים שמעלים את הסיכון לטרשת עורקים. מטה אנליזה גדולה שפורסמה ב-BMJ לאחרונה הראתה שטיפול בסטטינים בחולים עם CKD מפחית אירועי קרדיווסקולרים ותמותה מכל סיבה.

בסיום המושב התקיים דיבייט בין פרופ’ יוסי רוזנמן (בתמונה)  לד”ר רפי ביצור. פרופ’ רוזנמן הציג עמדה התומכת בגישה משולבת בעוד שד”ר ביצור תמך בשימוש בסטטין בלבד.

בהרצאתו, הסביר פרופ’ רוזנמן כי מכיוון שערך ה-LDL-C קשור לתחלואה לא רק כנתון סטטיסטי אלא כגורם סיבתי המשפיע על הסיכון הרי שהורדתו בכל דרך שהיא משפיעה על הסיכון הקרדיווסקולרי. מחקר SHARP הראה שבחולי CKD הטיפול המשולב היה בטוח ומפחית אירועים. לדעתו של רוזנמן בחולים בסיכון גבוה יש מקום לשקול הוספת טיפול מעבר לטיפול בסטטינים במטרה להשיג הפחתה יעילה ובטוחה של LDL-C גם אם אין לנו עדיין את העדויות המדעיות המובהקות לכך (מחקרים רנדומליים גדולים) אך קיימת הסבירות והלוגיקה לתועלת.

ד”ר ביצור, למרות שהסכים לחלוטין עם פרופ’ רוזנמן …מגיע דווקא למסקנה ששימוש בסטטינים צריך להספיק…לאחר סקירת ספרות מפורטת מסיק ד”ר ביצור כי LDL-C הוא גורם הסיכון המרכזי והחשוב, אשר עבורו סטטינים יכולים להוות פיתרון מצויין ומספק,  במיוחד אם נטפל מוקדם ואגרסיבי. עד כה, לדעת ביצור,  אף תרופה לא הראתה יכולת להשיג שיפור בתוצאות כתוספת לסטטינים…

(יש לציין כמובן שעמדות הצדדים בדיבייט הן לצורך ה”תרגיל” בלבד ואינן משקפות בהכרח את דיעותיהם האמיתיות) .

לסיקור הכנס והמושב – נא להקליק כאן (לצוות רפואי בלבד)  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • מה בין טיפול במעכבי PCSK9 ובין הסיכון לממאירות עורית שאינה מלנומה? (Br J Dermatol)

    מה בין טיפול במעכבי PCSK9 ובין הסיכון לממאירות עורית שאינה מלנומה? (Br J Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חש, מהן עולה כי בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית תחת טיפול במעכבי PCSK9 סיכון מופחת להיארעות ממאירות עורית שאינה מלנומה בהשוואה לאלו שאינם מטופלים במעכבי PCSK9. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בספרות הרפואית הצטברו עדויות לחשיבות אפשרית של הפרעות במשק כולסטרול בהתפתחות גידולים […]

  • האם פרופיל השומנים מנבא סיכון להישנות סרטן בלוטת תריס? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם פרופיל השומנים מנבא סיכון להישנות סרטן בלוטת תריס? (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות נמוכות יותר של טריגליצרידים ו-HDL לפני ניתוח מלוות בסיכון מוגבר להישנות ממאירות פפילארית של בלוטת התריס, רמז לכך שפרופיל השומנים לפני התערבות ניתוחית עשוי לסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים אלו. ממאירות פפילארית של בלוטת התריס אחראית ל-85% מכלל ממאירויות בלוטת התריס. […]

  • מה בין רמות טריגליצרידים ובין הסיכון לדיכאון? (PLoS One)

    מה בין רמות טריגליצרידים ובין הסיכון לדיכאון? (PLoS One)

    במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות טריגליצרידים מוגברות משמעותית בחולים הסובלים מדיכאון, ממצאים העשויים להסביר את הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם ומחלות צרברווסקולאריות בחולים עם הפרעת מצב הרוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין דיכאון ובין דיסליפידמיה, העלולה להוביל […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: סטטינים לכולם?

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: סטטינים לכולם?

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “טיפ מחדר הרופא”! היום נדון בנושא חשוב ומעניין במיוחד – הסטטינים. סטטינים הם תרופות נפוצות להורדת רמות הכולסטרול בדם, ונמצאות בשימוש נרחב למניעת מחלות לב וכלי דם. בפרק זה נשאל האם יש מקום לתת סטטינים לכולם, או רק למי שזקוק להורדת הכולסטרול שאיננו HDL? פרופסור רז יצטרף אלינו וביחד […]

  • הגדלת צריכת חומצות שומן אומגה שלוש עשויה לשפר חומרת אקנה (J Cosmetic Dermatol)

    הגדלת צריכת חומצות שומן אומגה שלוש עשויה לשפר חומרת אקנה (J Cosmetic Dermatol)

    הגדלת צריכת חומצות שומן אומגה-שלוש, בין אם בעקבות שינויים תזונתיים או דרך תוספי מזון, עשויה לשפר את חומרת נגעי אקנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Cosmetic Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות ששינויים תזונתיים עשויים להקל על חומרת אקנה, הבסיס המדעי למתן המלצות תזונתיות למטרה זו אינו מוצק. מחקרים […]

  • ההשפעה של גלולות למניעת הריון על פרופיל השומנים בנערות (J Adolescent Health)

    ההשפעה של גלולות למניעת הריון על פרופיל השומנים בנערות (J Adolescent Health)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Adolescent Health עולה קשר בלתי-תלוי בין שימוש בגלולות למניעת הירון ובין פרופיל השומנים וכן בשינויים בפרופיל השומנים עם הזמן בנערות בריאות. שינויים אלו חשובים במיוחד בנערות עם גורמי סיכון להפרעות בפרופיל השומנים או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גלולות למניעת […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך