משפחה

האם בני בית של מעשנים שאינם מעשנים הם בסיכון מוגבר לתמותה ? מתוך jc 416 בעלות של 30 שח, למנויים הכניסה חופשית

מעטים הם המחקרים אשר בדקו את הקשר בין תחלואה ועישון פסיבי. ואלו אשר בוצעו, לוקים בחסר. מאמר זה מציג תוצאותיהם של מחקר עוקבה, אשר בדק את התמותה בכאלה שלא עישנו מעולם, החשופים לדרגות שונות של עישון פסיבי.

העוקבה כללה את כל תושבי ניו זילנד בין הגילים 45 עד 74, אשר השתתפו במפקד האוכלוסיה גם ב-1981 וגם ב-1996. נכללו אלו שלא עישנו מעולם, ונאסף מידע על הרגלי העישון של שותפיהם למקום המגורים.  לא נכללו במחקר, אלו הגרים במוסדות כמו בתי חולים, בתי סוהר ובתי אבות.

נתוני התמותה במהלך 3 השנים לאחר מפקד האוכלוסין, נלקחו ממרשם האוכלוסין.

תוצאות המחקר מראות, שנתוני התמותה היו גבוהים יותר בשתי התקופות ובשני המינים בקרב אלו שחיים עם מעשנים.

המחברים מעירים, שבקרב מבוגרים שלא עישנו מעולם, נמצא קשר קל, אך עיקבי, בין עישון פאסיבי ותמותה. קשר זה נשאר חיובי גם בהתאמה לגיל, מוצא, מצב משפחתי ומעמד סוציואקונומי. נמצא שהסיכון הכולל לתמותה, גבוה ב15% בקרב לא מעשנים החיים עם מעשנים, בהשוואה ללא מעשנים שלא מעשנים בביתם. ממצא זה תואם תוצאות מחקר גדול אחר אשר בדק סוגיה זאת גם הוא.

לא ניתן היה לבדוק את השפעת הרגלי החיים על התמותה, בגלל שהללו לא נבדקו במפקד.

בנוסף, טוענים המחברים, שניתן היה להעריך רק את החשיפה בבית, אך יתכן והלא מעשנים שבביתם אין מעשנים, חשופים למזהמי אויר אחרים מחוץ לביתם. ובכך כנראה הערכת ההבדל בתמותה נמוכה מהאמיתית.

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים אשר מראים את הנזק בעישון פאסיבי. ממצאים אלו תומכים בהגברת הפעילות להעלאת המודעות לסכנות בעישון פאסיבי.

למאמר


Mortality among “never smokers” living with smokers: two cohort studies, 1981-4 and 1996-9. Sarah E Hill, BMJ 2004,328:928-9

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה