Mathiesen EB, Waterloo K, Bakke SJ, Jacobsen EA, Bonaa KH. Reduced neuropsychological test performance in asymptomatic carotid stenosis: The Tromso study. Neurology 2004;62:695-701.

רקע.

מחלה צרברו-וסקולרית מהווה גורם חשוב להפרעה קוגניטיבית ולדמנציה. קיים קשר חזק בין אוטם מוחי לירידה קוגניטיבית. מספר מחקרים הראו שדמנציה מופיעה בחלק ניכר מחולים שעברו אוטם מוחי ופגיעה קוגניטיבית היא גורם סיכון לאוטם איסכמי בעתיד. הצרות קרוטידית היא גורם סיכון חשוב לאוטם מוחי ולכן יכולה להיות גורם סיכון הנתון לשינוי לירידה קוגניטיבית. רוב המחקרים הקודמים על הקשר בין הצרות קרוטידית ותפקוד קוגניטיבי בוצעו בחולים סימפטומטיים שעברו אנדארטרקטומיה. לא ידוע האם לאנשים עם הצרות קרוטידית וללא היסטוריה של אוטם מוחי יש סיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. קשר בין פגיעה קוגניטיבית לאתרוסקלרוזיס קרוטידי, הנמדד ע”י העובי אינטימה-מדיה ונוכחות פלאקים, נצפה במחקרי אוכלוסיות. מכניזם אפשרי לפגיעה קוגניטיבית באנשים עם הצרות קרוטידית ללא אוטם מוחי יכול להיות תסחיפים הגורמים לאוטמים תת-קליניים מרובים, או מחלה של כלי-הדם הקטנים הפוגעת במבנים תת-קורטיקליים ובחומר לבן עמוק. אולם, מחקרים קודמים הראו שגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים קשורים לא רק לדמנציה וסקולרית אלא גם לדמנציות נוירו-דגנרטיביות, כך שכנראה קיימים מכניזמים אחרים מלבד פגיעות וסקולריות ברורות, כמו אוטמים קורטיקליים, לאקונות, או היפראינטנסיות של החומר הלבן.

מטרת עבודה זו היתה להעריך את הקשר בין הצרות קרוטידית אסימפטומטית , רמת הביצוע במבחנים נוירו-פסיכולוגיים, ונגעים שקטים ב- MRI.

שיטות.

רמת הביצוע במספר מבחנים נוירו-פסיכולוגיים הושוותה ב- 189 נבדקים עם הצרות קרוטידית ב- US וב- 201 נבדקי ביקורת ללא הצרות קרוטידית, שגויסו ממחקר שבוצע באוכלוסיה בריאה. לא הוכללו במחקר אנשים עם הסטוריה של אוטם מוחי. המבחנים הנוירופסיכולוגיים כללו מבחני קשב, מהירות פסיכו-מוטורית, זכרון, שפה, מהירות עיבוד מידע, תפקוד מוטורי, אינטליגנציה, ודכאון. MRI בוצע בכל הנבדקים ונבדק קיומם של נגעים כמו היפראינטנסיות בחומר הלבן ואוטמים לקונריים וקורטיקליים.

תוצאות.

לנבדקים עם הצרות קרוטידית היו רמות ביצוע נמוכות יותר באופן משמעותי במבחני קשב, מהירות פסיכו-מוטורית, זכרון ותפקוד מוטורי, באופן בלתי תלוי בנגעים ב- MRI. לא היה הבדל משמעותי במבחנים של מהירות עיבוד מידע, אסוציאציית מלים ודכאון. אוטמים קורטיקליים והיפראינטנסיות בחומר הלבן נמצאו במידה זהה בשתי הקבוצות. אוטמים לקונריים היו שכיחים יותר בקבוצה עם הצרות קרוטידית.

מסקנות.

הצרות קרוטידית קשורה לתפקוד גרוע יותר במבחנים נוירו-פסיכולוגיים. לא ניתן להסביר ממצא זה ע”י שיעור גבוה יותר של נגעים מוחיים שקטים באנשים עם הצרות קרוטידית אסימפטומטית ולכן סביר פחות שהפגיעה הקוגניטיבית במצב זה נגרמת ע”י תסחיפים שקטים.

הצעות לקריאה נוספת:

1. O’Brien JT, Erkinjuntti T, Reisberg B, et al. Vascular cognitive impairment. Lancet Neurology 2003;2:89-98.

2. Hofman A, Ott A, Breteler MMB, et al. Atherosclerosis, apolipoprotein E, and prevalence of dementia and Alzheimer’s disease in the Rotterdam study. Lancet 1997;349:151-154.

3. Knopman D, Boland LL, Mosley T, et al. Cardiovascular risk factors and cognitive decline in middle-aged adults. Neurology 2001;56:42-48.

4. Newman MF, Kirchner JL, Phillips-Bute B, et al. Longitudinal assessment of neurocognitive function after coronary-artery bypass surgery. N Engl J Med 2001;344:395-402.

5. Neuropathology Group of the Medical Research Council Cognitive Function and Ageing Study (MRC CFAS). Pathological correlates of late-onset dementia in a multicenre, community-based population in England and Wales. Lancet 2001;357:169-175.