השם העברי למחלת osteogenesis  imperfecta  הוא “פרכת” שם קצר ואינפורמטיבי. פרכת מחלה תורשתית הגורמת לצפיפות עצם נמוכה ונטייה לשברים בעצמות הארוכות ובחוליות. סיבת המחלה  ליקוי ביצירת קולגן I.  למזלנו המחלה נדירה.

תרופות ממשפחת הביספוספונטים ידועות כמונעות ספיגת העצם, ממתנות את קצב מטבוליזם העצם ומעכבות את הידלדלות העצם. כבר בעבר הבאנו מחקרים שהראו כי בחולי פרכת להזכירכם  imperfecta osteogenesis    טיפול בביספוספונטים מועיל. 
בהולנד רכזו את מקרי הפרכת במרכז אחד, שאיפשר לבדוק ולחקור קבוצה יחסית גדולה של חולים. במחקר השתתפו ילדים שהיו מסוגלים ללכת, אך כולם נעזרו בקביים. תנאי זה נבע מההנחה שכתוצאה מהטיפול יהיה שיפור תפקודי עד לכדי הליכה ללא קביים.  המחקר התנהל בשיטת הסמיות הכפולה. קבוצה אחת קיבלה אולפדרונט 10 מ”ג/ למטר מרובע שטח הגוף ליום, ואילו הקבוצה השניה נטלה אין-בו. כל המשתתפים במחקר קיבלו תוספת סידן וכולקלציפרול  פומי מדי יום. בכל קבוצה נמצאו 16 חולים, הגיל הממוצע של המשתתפים היה 10 שנים, והמחקר התנהל במשך שנתיים.

להערכת הצלחת הטיפול בתום שנתיים נבחרו שלושה פרמטרים. מספר השברים מהם סבלו החולים, – לא כולל שברים בעמוד השדרה   עלייה בצפיפות העצם ושיפור תפקודי. למדידת הצפיפות העצם ישנן מספר שיטות, וזו שנבחרה כאן  היתה dual X-ray bone densitometry.

התוצאות הראו שיפור בקבוצה שקבלה  אולפדרונט:

1          צפיפות העצם נמצאה טובה יותר באופן מובהק

2         מספר השברים בעצמות לא כולל החוליות   ירד ב 30% 

3          בתפקוד החולים לא נמצאו הבדלים משמעותיים -לא היה מקרה שהשתחרר מקבים.  לדעת החוקרים יתכן שהטיפול והמעקב היו קצרים  מכדי שיהיה שיפור בתפקוד. כן לא נמצאו שנויים בצמיחה לגובה בחולים בין שתי קבוצות החולים.

בדיון, החוקרים מתייחסים לתכשירים השונים של ביספוספונטים הנמצאים בשוק.  התכשיר בו השתמשו במחקר ניטל בפה מדי יום. במספר מחקרים החולים קיבלו  תכשירים לתוך הוריד. מקובל היה כי תופעות לוואי גסטרו-אינטסטינליות נפוצות יותר בטיפול פומי, אך בקבוצה המתוארת כאן לא נמצאו תופעות כאלה. 

בסיכום, המחקר מאשש את התועלת במתן ביספוספונטים לחולי פרכת. לצערנו השיפור חלקי בלבד ואולי  התקווה בטיפול ממושך, כפי שציינו החוקרים. 

הערת העורך:   נרענן את זיכרוננו בכמה היבטים חשובים של מחלה זו

ב osteogenesis imperfecta  אנחנו כוללים מספר מחלות,  המשותף להן  לקוי ביצירת קולגן או פרוטאו-גליקן   האחראים לצפיפות העצם. הלקוי ביצירת קולגן גורם לצפיפות נמוכה של העצם וכתוצאה מכך לשבירות העצמות.  בתמונה הקלינית מספר מאפיינים נוספים – קומה נמוכה, גוון כחלחל של לובן העיניים  וליקוי בשמיעה.

תופעות לוואי נוספת  –   העצמות הארוכות  עקומות  כתוצאה משברים קטנים, ועקמת עמוד השדרה scoliosis    – הנגרמת עקב דחיסת  החוליות. החולים,  במקרים רבים, מתלוננים  על כאבים תמידיים.  סיבת הכאבים בדרך כלל, אותם שברים קטנים שאופייניים ל osteogenesis imperfecta.   חומרת המחלה שונה מחולה לחולה: חולים קלים עם נטייה מינימאלית לשברים  ועד למקרים קשים  הסובלים עוד טרם הלידה משברים תוך-רחמיים – ואלה נולדים ללא רוח חיים.

מבחינה ביוכימית מחלת  הosteogenesis imperfecta   מאופיינת  בחילוף חומרים מהיר בעצמות.  הטיפול אם כן מחייב התערבות להאט את קצב חילוף החומרים. כדי לעמוד על שיפור בחילוף החומרים אנחנו נעזרים במספר בדיקות דם המשקפות את השיפור. הבדיקות הן  רמות  הפוספטזה הבסיסית,  ה   osteocalcin    והפרוקולגן  [לקריין: procollagen].

תורשת המחלה  רצסיבית או דומיננטית ובמקרים רבים מתגלית  מוטציה חדשה. המוטציות, רובן נמצאות  באחד משני גנים המקודדים ליצירת קולגן, ותוצאת המוטציה   היא העדר יצירת קולגן או יצירת  קולגן משובש. למעלה מ 200 מוטציות תוארו עד כה.

טיפולים תרופתיים שונים נוסו בעבר רובם לא הועילו.  מתן הורמון גדילה נמצא כי שיפר את המצב במקרים קלים של המחלה.  זריקות קלציטונין, טיפול שהועיל,   אך תופעות הלוואי שליוו את הטיפול גרמו לדחייתו.

הביספוספונתים מוכרים כיום כתרופות יעילות במניעה ובטיפול של אוסטאופורוזיז  במבוגרים  ואוסטאופורוסיס  אידיופתית אצל ילדים.  התרופות נמצאות  יעילות גם בטיפול חולי מחלת  Gaucher באשר גם להם צפיפות עצם נמוכה. 

בעבר הבאנו מחקרים שהעידו על יעילות הביספוספונטים ב osteogenesis imperfecta..  מידת ההצלחה נקבעה בשיפור בכאבים בחולים שסבלו משבר דחיסה       – compression fracture   של החוליות ובשיפור  בצפיפות העצם בחולי שיתוק מוחי.

הסדרה הגדולה של מקרי osteogenesis imperfecta שתוארה עד כה, היא של  Glorieux  וחבריו.  בסדרה זו נמנו 30 ילדים, ובשליש מהם הטיפול מנע הופעת שברים חדשים.

מכל הטיפולים שהכרנו עד כה, הביספוספונתים נמצאו כיעילים ביותר. מספר  המאמרים המגיעים למסקנה דומה הינו רב.   הטיפול בעירוי תוך-ורידי עדיף על נטילת כדורים, כי נטילת כדורים גורמת להפרעות במערכת העיכול. אם כי במחקר שהבאנו כאן מתברר כי תופעות גסטרו- אנטסטינליות אינן מחוייבי המציאות. 

ברור, כי הטיפול בביספוספונטים מחייב שילוב בו-זמני של פיזיותרפיה, רפוי בעיסוק וכירורגיה הדרושה ליישור העצמות.

LANCET פורסם באחד למאי 2004  ב

Skeletal effects and functional outcome with olpadronate in children with osteogenesis imperfecta: a 2 year randomised placebo-controlled study.

Sakkers R, Kok D, Engelbert R et al.

Lancet. 2004;363:1427-31.