נראה שיש לטפל בילדים עם מדולובלסטומה באמצעות כמותרפיה בלבד לאחר הניתוח (N Engl J Med)

על-פי תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה, נראה שיש לטפל בילדים הסובלים ממדולובלסטומה באמצעות כמותרפיה בלבד לאחר הניתוח, ולהשתמש בהקרנות במקרים המחייבים הצלה בלבד או בקרב החולים שבהם מופיעה הישנות.

החוקרים כותבים כי הפרוגנוזה בילדים צעירים הסובלים ממדולובלסטומה היא גרועה, וכי הילדים ששורדים מצויים בסיכון גבוה לפגיעות קוגנטיביות. הם מציינים כי חלק מהחולים החלימו באמצעות כמותרפיה שניתנה להם לאחר הניתוח בלבד, אולם שיעורי ההשרדות לאחר מתן טיפול כמותרפי, עם או ללא הקרנות, נותרו בלתי משביעי רצון ועומדים על ערכים של 25%-45%.

לאחר הניתוח, קיבלו 43 ילדים שלושה מחזורי טיפול כמותרפיים במתן שתוך-ורידי של cyclophosphamide, vincristine, methotrexate, carboplatin ו-etoposide ובמתן תוך-חדרי של methotrexate. הטיפול הופסק במידה והושגה נסיגה מלאה ל המחלה.

שיעורי ההשרדות ללא התקדמות של הגידול לאחר 5 שנים עמדו על ערך של 82%±9% בקרב 17 הילדים שבהם בוצעה הסרה מלאה, על ערך של 50%±13% בקרב 14 הילדים שבהם נמצא גידול שאריתי, ועל ערך של 33%±14% בקרב 12 הילדים שבהם נמצאו גרורות מקרוסקופיות. שיעורי ההשרדות הכללים ללא התקדמות של הגידול כעבור 5 שנים ושיעורי ההשרדות הכללים כעבור 5 שנים בקרב 31 החולים שבהם לא נמצאו גרורות מקרוסקופיות עמדו על ערכים של 68%±8% ושל  77%±8%.

גורמים פרוגנוסטיים בלתי-תלויים להישנות של הגידול ולהישרדות היו היסטולוגיה דסמופלסטית, מחלה גרורתית, וגיל צעיר משנתיים. אסטרטגיות הטיפול בעת ההישנות הצליחו בקרב 8 (50%) מתוך 16 החולים, ולא התרחשו תופעות חמורות או בלתי-צפויות של רעילות. בדיקות MRI הראו leukoencephalopathy א-סימפטומטית בקרב 19 מתוך 23 הילדים (83%). לאחר מתן הטיפול, היה ערך ה-IQ הממוצע נמוך באופן מובהק סטטיסטית מזה של נבדקי ביקורת בריאים בני אותם גילאים, אך גבוה מזה של חולים במחקר קודם שקיבלו טיפולי הקרנות.

החוקרים כותבים כי מתן טיפולים כמותרפיים בלבד לאחר הניתוח בילדים צעירים הסובלים ממדולובלסטומה ללא גרורות עשוי לטמון בחובו הבטחה וכי התוצאות מועילות בעיקר עבור חולים ללא גרורות ראשוניות, שבהם יש לשמור את אפשרות הטיפול בהקרנות למקרה של צורך במתן טיפול הצלה במידה ותתרחש הישנות.  

במאמר מערכת מצורף נכתב כי תופעות הלוואי החמורות הכרוכות בהקרנות ה-neuraxis בילדים הופכות אותן לאפשרות טיפול שאיננה מקובלת וכי המחקר הנוכחי מראה ששימוש במרשם כמותרפי משולב וחזק גורר תוצאות מצוינות ומאפשר לשני שלישים מהחולים שבהם לא נמצאו עדויות לגרורות מקרוסקופיות להמנע מרדיותרפיה.

עוד מצוין כי עדיין ארוכה הדרך למציאת טיפול לגידולי מוח ממאירים, אך ההתקדמות מושגת באמצעות המחקרים הקליניים בלבד, ויש לעודד את החולים להשתתף בהם.  

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;352:978-986, 1036-1038

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך