בכנס הוצגו ממצאים המראים הכפלה בשכיחות המחלה בקבוצת הילדים

***

בתום הכנס הוחלט על הקמת צוות רופאים אשר יגבש הנחיות

לטיפול ולמעקב אחר חולי סרטן בלוטת התריס

“בשני העשורים האחרונים ניכרת עלייה של כ70% בשכיחות סרטן בלוטת התריס בישראל”, אמר דר’ אוהד כהן, אנדוקרינולוג מביה”ח שיבא בתל השומר, בכנס הראשון בישראל שהוקדש כולו לנושא סרטן בלוטת התריס. הכנס התקיים בתחילת חודש מרץ והשתתפו בו רופאים מתחומים שונים: אנדוקרינולוגים, כירורגים אף-אוזן-גרון, אונקולוגים ורפואה גרעינית. דר’ כהן הוסיף עוד כי יתכן והעלייה בשכיחות נובעת, לפחות בחלקה, מגילוי מוקדם של המחלה. דר’ ליאורה לזר, אנדוקרינולוגית מביה”ח לילדים שניידר, הראתה כי העלייה נראתה אף בקרב קבוצת הילדים החולים במחלה, עד כדי הכפלה במספר המקרים. בתום הכנס הודיע פרופ’ בנימין גלזר, יו”ר האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, על הקמת צוות רופאים בין-תחומי אשר יגבש הנחיות לטיפול ולמעקב אחר חולי סרטן בלוטת התריס.

לדברי דר’ כהן, בישראל חיים למעלה מ- 5000 חולים בסרטן בלוטת התריס (הידוע גם כסרטן בלוטת המגן או סרטן התירואיד) ומידי שנה מתווספים כ- 500 מקרים חדשים. שני שליש מהחולים הן נשים, המאובחנות לרוב בשנות ה- 30 עד 50 לחייהן. בניגוד למחלות הסרטן האחרות, מדובר בסרטן שברוב המקרים ניתן לנצח, אך למרות סיכויי ההחלמה הטובים, אצל שליש מן החולים חוזרת המחלה (הגידול או הגרורות) לעתים גם אחרי שנים רבות. 75% ממקרי המוות הקשורים בסרטן בלוטת התריס מתרחשים אצל חולים שאובחנו וטופלו, אך הסרטן חזר והתפשט בגופם. מכאן החשיבות לאבחון וגילוי מוקדם של הישנות המחלה תוך מעקב תקופתי רציף וארוך טווח.

מהו סרטן בלוטת התריס?

דר’ כהן מסביר: בלוטת התריס (תירואיד) היא בלוטה קטנה ברוחב כ- 5 ס”מ הנמצאת מתחת לפיקת הגרון. בלוטת התריס מפרישה את הורמוני התריס, המפקחים על חילוף החומרים בגוף. ההורמון TSH, המופרש מבלוטת יותרת-המח, משפיע על הפרשת הורמוני התריס מהבלוטה. רוב החולים שאובחן אצלם סרטן בלוטת התירואיד עוברים כריתה של הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי לסילוק שארית הרקמות הממאירות. לאחר הטיפול עליהם לקחת במשך כל יום בחייהם הורמון תירואיד מלאכותי, אשר לו תפקיד כפול – שמירה על האיזון ההורמונלי וכן דיכוי הפרשת TSH מבלוטת יותרת-המח. רמה גבוהה של TSH עלולה לעורר את תאי הבלוטה הסרטניים במידה ונותרו כאלו, וכך לגרום לחזרה של המחלה, דבר המתרחש בכ 30% מהחולים.

המעקב אחר המחלה

דר’ כהן ציין בכנס כי בשנים האחרונות חלו התפתחויות בתחום המעקב אחר הישנות המחלה, וכיום ישנם אמצעים חדשים המגבירים את יעילות המעקב. המעקב התקופתי נעשה על ידי בדיקת דם, בדיקות גופניות, הדמיה על ידי אולטרה סאונד לעיתים בצירוף מיפוי רדיואקטיבי כל גופי. על מנת להשיג תוצאות מהימנות ומדויקות של בדיקות הדם ומיפויים בזמן המעקב, על החולה להפסיק עוד לפני הבדיקה את הורמון התירואיד למשך 4 עד 6 שבועות, בכדי לעלות את רמת ה TSH בגופו. חוסר האיזון ההורמונלי הנגרם מהפסקת ההורמון הינו בעייתי לרוב החולים. הוא עשוי לגרום למצבים של עייפות, בלבול, דיכאון, עליה במשקל, חוסר סבילות לקור, רגישות לכאב, יובש בעור, צרידות וירידה בדופק, עד כדי חוסר תפקוד גמור. כמו כן, בתקופה ממושכת זו יש רמה גבוהה של TSH, אשר עלול לעורר את חזרת המחלה. גם לאחר תום הבדיקות והחזרה לשימוש בהורמון התירואיד, יתכן ויעברו שבועות ולעיתים חודשים עד שהמטופל יחזור לאיזון ויחוש טוב יותר. חלק מן החולים אינם יכולים לעמוד בהפסקת הטיפול ההורמונלי ולכן מוותרים על המעקב, במחיר הסכנה של חזרת הסרטן שלא תאובחן בזמן.

בשנים האחרונות אושר שימוש בתרופת תירוג’ן  שהינה למעשה גרסה של ההורמון האנושי TSH המיוצר בשיטות מתקדמות של הנדסה גנטית על ידי חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית ג’נזיים.  יתרון השימוש בתירוג’ן בכך שהתרופה מבטיחה את המעקב התקופתי ללא צורך בהפסקת הורמון התירואיד, וכך מתאפשרת המשך שגרת החיים בקרב המטופלים, ללא הסבל וללא הסכנה הכרוכים בהפסקת הטיפול ההורמונלי. המטופל מקבל תירוג’ן (בזריקה לישבן) בשבוע בו מתבצעות בדיקות המעקב, ואין כלל צורך להפסיק את נטילת הורמון התירואיד. כך יכולה להתקיים שגרת מעקב למניעת התפרצות חוזרת של הסרטן, תוך שמירה על איזון הורמונלי ואיכות חיים רצופה. תירוג’ן מאושר לשימוש על ידי משרד הבריאות.

נמסר על ידי משרד יחסי הציבור של יעל קופר