נראה שמתן Crestor (הוא rosuvastatin) קשור לעצירת התקדמות טרשת העורקים ולנסיגה של פלאקים באתרי הפגיעה

מחקר ה-ORION, שתוצאותיו הוצגו בקונגרס ה-75 של ה-European Atherosclerosis Society (ה-EAS), הוא המחקר הראשון הבוחן את השפעת מתן סטטינים על הרכב הפלאקים תוך שימוש בטכניקות MRI מתקדמות, בלתי-פולשניות ובעלות רזולוציה גבוהה. ממצאי המחקר מעידים כי ירידות ניכרות ברמות ה-LDL-כולסטרול (LDL-C) בעקבות מתן Crestor (הוא rosuvastatin) קשורות לעצירת התקדמות המחלה הטרשתית בקרוטיד וגוררות נסיגה של הגרעין העשיר בשומן ברוב אתרי המחלה בפלאקים הטרשתיים. פלאקים בעלי גרעין עשיר בשומן מוכרים על-ידי הרופאים כמועדים לקריעה, העלולה לגרום לארועים קרדיווסקולרים מיידים, כמו התקפי לב, לעיתים קרובות ללא כל סימפטומים מקדימים.

טרשת עורקים היא מחלה מתקדמת והגורם העיקרי למחלה קרדיווסקולרית – סיבת המוות העיקרית ברחבי העולם. היא גורמת להופעת משקעים שומניים או פיברוטיים, הקרויים פלאקים, בדופן העורק. בנית הפלאקים גורמת להצרות העורק העלולה להוביל להפחתה בזרימת הדם אל אברים חיוניים, כמו הלב או המח, ולכן להופעת סימפטומים כמו אנגינה או התקפים איסכמיים זמניים. הפלאקים עלולים גם להקרע ולהוביל לחסימה מלאה ופתאומית של זרימת הדם. בלב, עלול הדבר לגרום להתקף לב ובעורקים הקרוטיים לשבץ. ההערכה הינה כי טרשת עורקים גורמת ליותר מ-70% מכלל מקרי התמותה בשל מחלה קרדיווסקולרית בארצות-הברית.

החוקר הראשי, פרופסור Hatsukami, מציין כי מחקרים קודמים הראו כי קבוצת פלאקים, כמו אלה בעלי הגרעין העשיר בשומן, עלולים להעלות את הסיכון ללקות בהתקף לב או בשבץ. לכן, הוא מסביר, מטרת הטיפול בייצוב מבנה הפלאקים ובהקטנת הגרעין העשיר בשומן עשויה להוות התערבות חיונית בהפחתת הסיכון להתרחשות ארועים קרדיווסקולרים.

הוא ממשיך ומסביר כי תוצאות מחקר ה-ORION, מחקר חדשני המשתמש בטכניקות MRI מתקדמות לאיפיון הרכב הפלאקים ולקביעת גודלם, מעידות כי טיפול אינטנסיבי להפחתת רמות ה-LDL-C באמצעות rosuvastatin עשוי להקטין את האזורים העשירים בשומן ברוב אתרי המחלה בפלאקים בקרוטיד ולגרור עצירה של ההתקדמות בבנית הפלאקים.

במחקר ה-ORION טופלו 35 חולים הסובלים מהיפר-כולסטרולמיה בינונית ומטרשת עורקים קרוטית מבוססת באמצעות Crestor במינון של 5 מ”ג או במינוןשל 40 מ”ג במהלך שנתיים.  תוצאות המחקר מעידות כי:



  • מתן Crestor במינון של 5 מ”ג ושל 40 מ”ג הפחית משמעותית את רמות ה-LDL-C מתחילת הניסוי בשיעורים של 39% ושל 58%, בהתאמה (p<0.001 בהשוואה לערכים בתחילת הניסוי ובהשוואה בין מינון של 40 מ”ג למינון של 5 מ”ג).


  • מתן Crestor נקשר לעצירת התקדמות טרשת העורקים בקרוטיד, כשמתן מינונים של 5 מ”ג ושל 40 מ”ג לא גרמו לשינוי אחוזי חציוני (ממוצע) מובהק סטטיסטית בנפח דופן עורק הקרוטיד, בהשוואה למצב בתחילת הניסוי: 0.5% (1.2%-) ו-1.4%- (1.1%), בהתאמה (p=NS).


  • במקומות שבהם נצפתה נסיגה של טרשת העורקים בקרוטיד, היא נקשרה לירידה אינטנסיבית יותר ברמות ה-LDL-C ובחולים שבהם נמדדה ירידה בנפח דופן קיר העורק נצפתה ירידה ברמות ה-LDL-C בשיעור של 56% מתחילת הניסוי, והושגה רמה ממוצעת של 69mg/dL LDL-C.


  • מתן Crestor הפחית את פרופורצית הגרעין הנקרוטי העשיר בשומן (LRNC%) ברוב אתרי המחלה של הפלאקים הטרשתיים: מינונים של 5 מ”ג ושל 40 מ”ג גררו הפחתת LRNC% באתר זה בשיעורים של 17.6% (p=NS) ושל 35.5% (p=0.006), כשב-75% ו-90% מהפלאקים הללו, בהתאמה, נצפתה נסיגה במהלך השנתיים מאז תחילת המחקר.


  • בחולים ללא פלאקים בעלי LRNC בתחילת הניסוי, לא התפתחו פלאקים כאלה במהלך השנתיים במתן Crestor במינון של 5 מ”ג ושל 40 מ”ג.


  • לא נצפה הבדל מובהק סטטיסטית בין מתן Crestor במינון של 5 מ”ג לבין מתן Crestor במינון של 40 מ”ג מבחינת נקודות הסיום הקשורות לטרשת העורקים של המחקר.


  • הטיפול באמצעות Crestor במינון של 5 מ”ג ושל 40 מ”ג נסבל היטב בקרב החולים.

תוצאות מחקר ה-ORION מצביעות על כך שלירידות אינטנסיביות (בשיעור גבוה מ-50%) ברמות ה-LDL-C השפעה חיובית על הרכב הפלאקים הטרשתיים. מחקרים קליניים רבים הראו כי Crestor הוא הסטטין היעיל ביותר בהורדת רמות ה-LDL-C. היעילות הגבוהה של הטיפול מודגמת גם בתוצאות הראשוניות שמתקבלות במחקר ה-PULSAR21, שהוצגו גם הן ב-EAS. מחקר זה מדגיש כי מתן Crestor במינון של 10 מ”ג יעיל יותר, באופן מובהק סטטיסטית, ממתן מינון כפול של atorvastatin.



  • במחקר ה-PULSAR נמצא מתן Crestor במינון של 10 מ”ג יעיל יותר ממתן atorvastatin במינון של 20 מ”ג בהפחתת רמות ה-LDL-C בשיעור של 44.6% לעומת 42.7% (p=0.033), בהעלאת רמות ה-HDL-C בשיעור של 6.4% לעומת 3.1% (p<0.001) ובהשגת יעדי הקוים המנחים הארופאיים בנוגע לרמות ה-LDL-C לשנת 2003 בקרב יותר חולים הסובלים מהיפר-כולסטרולמיה (68% לעומת 63%, בהתאמה p=0.043) ויעדי הקוים המנחים  NCEP ATP בנוגע לרמות ה-LDL-C בקרב יותר חולים הסובלים מהיפר-כולסטרולמיה (69% לעומת 63%, בהתאמה p=0.022).


  • מתן טיפול באמצעות Crestor נסבל היטב גם במחקר זה.

תוכנית ה-Crestor GALAXY: היא תוכנית מחקר גדולה, מקיפה, ארוכת טווח המערבת מחקרים ברחבי העולם וממומנת על-ידי חברת AstraZeneca שמטרתה לחקור את הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ואת התוצאות בקרב חולים הנוטלים Crestor.

METEOR22 ו-ASTEROID23 הם שני מחקרים נוספים המתקיימים כעת במסגרת התוכנית, שמטרתם לבחון את השפעות הטיפול באמצעות Crestor על טרשת העורקים. מידע הנוגע למאפייני החולים בתחילת מחקר ה-METEOR הוצגו גם כן בכרזה בקונגרס ה-EAS השנה. 

לידיעה ב-doc’s guide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך