ממחקר חדש עולה כי הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל מעלה את הסיכון לשבץ איסכמי בדומה לירידה מתונה עד חמורה ב-EF.
המחקר מצא כי חולים עם דרגה כלשהי של הפרעה לתפקוד חדר שמאל היו בסיכון גדול פי 4 לשבץ איסכמי, בהשוואה לביקורות מתאימות. באלו עם הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל, גודל הסיכון לשבץ איסכמי היה עדיין פי 3.5 מהנורמה.
הקשר בין סיכון לשבץ ובין הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל, שבמקרים רבים הינה אסימפטומטית, היתה די מרשימה. בהתבסס על התוצאות, נראה שיש לכלול גם הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל בהערכת גורמי הסיכון הקלאסיים כמו סכרת, יל”ד ועישון.
מחקרים קודמים, כולל SOLVD (Study of Left Ventricular Dysfunction) ו-SAVE (Survival and Ventricular Enlargement), הוכיחו את הקשר בין אי-ספיקת לב ובין הסיכון המוגבר לשבץ, בעיקר בחולים שעברו MI.
מהספרות עולה כי קיים סיכון מוגבר לשבץ בחולי לב, בעיקר באלו שעברו MI. אולם, לא ידוע הרבה באשר לקשר בין הפרעה לתפקוד החדר השמאלי, בעיקר הפרעה קלה או אסימפטומטית, ובין הסיכון לשבץ באוכלוסיה הכללית.
המחקר, מסוג מקרה ביקורת, העריך את חשיבות תפקוד חדר שמאל כגורם סיכון בלתי-תלוי לשבץ איסכמי. במחקר השתתפו 270 חולים עם שבץ איסכמי ראשון, ו-288 ביקורות בגיל, מין וגזע מתאים.
בקבוצת הביקורת נכללו רק נבדקים ללא עבר של שבץ, מעל גיל 39, שגרו בצפון מנהטן במשך למעלה מ-3 חודשים. TTE בוצע בכל המשתתפים בתוך 3 ימים מהופעת השבץ בחולי שבץ ובקבוצת הביקורת.
הפרעה לתפקוד חדר שמאל זוהתה ב-24.1% מחולי השבץ וב-4.9% מהביקורות. בלא קשר לחומרה, הפרעה לתפקוד חדר שמאל היתה שכיחה יותר באופן משמעותי בחולי שבץ, בהשוואה לקבוצת הביקורת. הפרעה מתונה עד קשה לתפקוד חדר שמאל זוהתה ב-13.3% מחולי שבץ, לעומת 2.4% מהביקורות, והפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל זוהתה ב-10.7% מחולי שבץ, לעומת 2.4% מהביקורות.
לאחר תיקנון לגורמי סיכון אחרים, כולל יל”ד, פרפור פרוזדורים, ועישון, הפרעה לתפקוד חדר שמאל נותרה פקטור בעל חשיבות סטטיסטית לסיכון מוגבר לשבץ, עם השפעה משמעותית לאורך כל הספקטרום של החולים.
לאור התוצאות, הפרעה לתפקוד חדר שמאל מכל דרגה, מעלה את הסיכון לשבץ ביותר מפי 3 בגברים וכמעט פי 5 בנשים. חולים מתחת לגיל 70 וקשישים מעל גיל 70 עם הפרעה לתפקוד חדר שמאל מצויים בסיכון מוגבר פי 3 ופי 5, בהתאמה.
האם יש מקום לשינוי קיצוני?
בשלב זה, החוקרים טוענים כי ההשלכה הקלינית של הנתונים אינה ברורה לחלוטין. מאחר שהפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל היא אסימפטומטית, אין מקום לבצע בדיקות סקר נרחבות, בהעדר גורמי סיכון אחרים כמו יל”ד או גיל מבוגר.
יתרה מזאת, גם לאחר אבחון הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל, עדיין לא ברור כיצד יש להתייחס אליה. למרות שקיימות עדויות ראשוניות לפיהן מעכבי ACE עשויים לעכב את העדות הקלינית לאי-ספיקת לב, בשלב זה אין עדות לכך שתרופות אלו או אחרות יעילות בהורדת שכיחות שבץ בחולים עם הפרעה קלה לתפקוד חדר שמאל.
עם זאת, הממצאים מצביעים על מקום לשינוי קיצוני באופן בו רופאים מסתכלים על הפרעה לתפקוד חדר שמאל והקשר עם שבץ. בשלב זה אין מקום לפעול על-פי התוצאות, אך בהחלט יש מקום לקחת בחשבון את תפקוד חדר שמאל כגורם סיכון אפשרי לשבץ.
כרגע מתקיים מחקר הכולל למעלה מ-1500 חולים שלא פיתחו שבץ. המעקב נועד לבחון אם הפרעה לתפקוד חדר שמאל בתחילת המחקר, מעלה את הסיכון לשבץ ואת הסיכון לשבץ כל שנה, לפי דרגות חומרה שונות של הפרעה לתפקוד חדר שמאל. תוצאות המחקר צפויות במהלך שנת 2007.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!