רזרבות תפוקת לב, וזודילטציה וכרונוטרופיה ירודים במהלך פעילות גופנית בחולי HF עם EF שמור (מתוך Circulation)

השוואה של תגובות קרדיווסקולריות במהלך פעילות גופנית בחולים עם אי ספיקת לב (HF) לא סיסטולית אל מול נבדקי ביקורת ללא אי ספיקת לב, שחלקו קו-מורבידיות מרובות, כולל היפר טרופיה קרדיאלית בשל יתר לחץ דם, עזרה להטיל אור על סימפטומים של קוצר נשימה, עייפות וחוסר סבילות לפעילות גופנית הקשורים לחולי אי ספיקת לב עם EF (מקטע פליטה) שמורים.

במחקר, שפורסם במהדורת נובמבר של Circulation, עולה כי הגבולות הקרדיווסקולרים לא מיוחסים לאב-נורמליות דיאסטולית, כגון מילוי חדר שמאל, כפי הנמדד על ידי השינוי בנפח סוף דיאסטולי. הגבולות הקרדיווסקולרים מיוחסים לתוצאה של ליקוי בתגובת קצב הלב ורזרבה וזודילטורית במהלך פעילות גופנית.

החוקרים רצו לבדוק מה יש באנשים אלה, שמונע מהם לעשות פעילות גופנית. האנשים סימפטומטים באופן ברור. רמת העבודה, שהם יכולים לעשות, כמה זמן הם יכולים ללכת במבחן מאמץ פשוט, היה מאמץ שווה ערך לקצת יותר מהמאמץ הדרוש להתלבשות. האנשים הללו מאוד מוגבלים ולא יכולים לעשות פעילויות של חיי היום יום. על זה מדבר הסינדרום של HF לא סיסטולי. אנשים מרגישים חלשים וחסרי נשימה, הם מתעייפים מאוד מהר, אך עדיין המשאבה נראית תקינה. החוקרים רצו לדעת למה זה קורה.

אי ספיקת לב עם EF שמור

מתוך 550,000 מקרי HF המאובחנים בכל שנה בארצות הברית, 50% מסווגים כ-HF לא סיסטולי, שידוע גם כ-HF עם EF שמור, כאשר לחולים יש תפקוד סיסטולי שמור המוגדר כ-EF שווה או מעל 50%. השכיחות של מחלה זו עולה ובאופן טיפוסי משפיע על נבדקים זקנים, נשים ושמנים, אנשים הסובלים מיתר לחץ דם וכאלה עם היפר טרופיה של חדר שמאל.

מטרת המחקר לא הייתה להתווכח על כך שהבעיות בדיאסטולה לא אחראיות, לפחות חלקית, לסימפטומים. אך החוקרים רצו לבדוק ספציפית שינויים קרדיווסקולרים, שהם יותר ספציפיים לנבדקים, שהיו מאוד סיפמטומטים. על מנת לעשות זאת החוקרים השוו שינויים קרדיווסקולרים במהלך ביצוע פעילות גופנית בנבדקים עם HF לא סיסטולי (17 נבדקים) מול שינויים, שקרו בנבדקים מותאמי גיל,מין, גזע, לחץ דם והיפר טרופיה של חדר שמאל (19 נבדקים).

לשתי הקבוצות הייתה יכולת פעילות גופנית מוגבלת, למרות שהדבר היה יותר משמעותי ובולט בקבוצה עם HF לא סיסטולי. בעומס עבודה ברמה נמוכה המתאים לשטיפת כלים או להתלבשות (זהו השלב היחיד שהושלם בנבדקים עם HF לא סיסטולי), הייתה עליה בקצב הלב ווזודילטציה לא תקינה של העורקים בנבדקים עם HF. העלייה בקצב הלב ובתפוקת הלב במהלך פעילות גופנית הייתה בערך 40% פחות בנבדקים עם HF לא סיסטולי, למרות עליות דומות בנפח סוף דיאסטולי, בנפח פעימה ובקונטרקטיליות של הלב.

ביצועי פעילות מטבולים

החוקרים דיווחו בנוסף על יכולת פעילות גופנית הנמצאת בקורולציה עם השינוי בתפוקת הלב, בקצב הלב ובתנגודת הווסקולרית, אך לא עם נפח סוף דיאסטולי או נפח הפעימה. למרות שקצב לב לא נחשב באופן טיפוסי כבעיה בחולים עם HF לא סיסטולי, מחקר זה מציע כי קצב לב וירידה בהתאמה בתפוקת הלב, משחקים תפקיד.

האצה והאטה לקוים בקצב הלב

החוקרים בדקו בנוסף את ההאצה וההאטה בקצב הלב לאחר הפעילות הגופנית כסמנים לליקוי אפשרי באיזון הסימפתטי / פרה סימפתטי. העלייה בקצב הלב במהלך פעילות גופנית והירידה לאחר הפעילות היו איטיים יותר משמעותית בנבדקים ה-HF  הלא סיסטולי בהשוואה לקבוצת הביקורת. ליקוי בירידה בקצב הלב, לאחר הפעילות, הצטייר כגורם סיכון למוות קרדיאלי ולהפרעת קצב. רמות של קטחול אמינים בדם היו דומות בשתי הקבוצות, דבר המציע כי הגוף מאיץ את הלב, אך הלב אינו מגיב.

תוך דגש על גודל המחקר, החוקרים מזהירים חוקרים אחרים ורופאים לחשוב על הטיפול בחולים עם HF עם EF שמור. טיפול בחוסמי בטא יכול להחמיר את התגובה הלקויה של קצב הלב ואף להחמיר את הנוקשות הווסקולרית. קיימת אפשרות להשתמש בעתיד בקוצבי לב. כאשר קיצוב עלייתי ידאג למנוע חוסר סנכרון וטכיקרדיה, וסנסורים המגיבים לפעילות גופנית יוכלו להעלות את קצב הלב במצב של פעילות גופנית.

בתיאוריה אם אפשר להכפיל את קצב הלב, גם תפוקת הלב תגדל פי שתיים. האם אז הם יוכלו לבצע פעילות גופנית פי שתיים ? אם כן הדבר יהיה דרמטי. יש צורך במחקרים נוספים על קוצבים בכדי להעריך את איכות החיים ואת ההשפעה על אשפוזים בכדי להחליט מה התפקיד הפוטנציאלי של הקוצבים.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך