תומכנים פחות בטוחים מניתוח להיצרות בעורקי הקרוטיד, וקשורים לדמנציה וסקולארית (מתוך כנס VEITH)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר הוצג בסימפוזיון השנתי של VEITH עולה כי השימוש בתומכנים (סטנטים) לעורקי הקרוטיד הינו פחות בטוח בהשוואה לניתוח Carotid Endarterectomy בחולים הסובלים מהיצרות תסמינית או א-תסמינית שלהם. לדברי החוקרים, השיעורים של שבץ מוחי ומוות היו גבוהים משמעותית בקרב חולים שטופלו בהשמת תומכן לעומת אלו שטופלו בניתוח.

המידע עולה ממחקר גדול בהקצאה אקראית המכונה ה-International Carotid Stenting Study (ICSS). בה בעת, הוצג בסימפוזיון מחקר חדש וקטן יותר אשר תוצאותיו תומכות בממצאים אלו בתת קבוצה של חולים אסימפטומטיים.

מחקר-בת של ה-ICSS כלל חמישה מרכזים ובהם 108 חולים אשר הוקצו אקראית לעבור הכנסת תומכן לעורק הקרוטידי ו-92 חולים שהוקצו לעבור ניתוח אנדארטרקטומיה. החוקרים מציינים כי בדיקות דימות הדמיה מגנטית (MRI) בוצעו לקראת הפעולה, מיד בתום הפעולה ושוב כעבור שלושים יום.

החוקרים מדווחים כי סריקות MRI מוחיות שבוצעו מוקדם לאחר הפעולה הראו עדות לאיסכמיה חריפה ב-50 חולים בזרוע התומכן לעורק הקרוטידי (46.3%) לעומת 13 חולים (14.1%) בזרוע הניתוח (OR = 5.24; p < 0.001).

בסריקות ה-MRI שבוצעו כעבור שלושים יום, נצפו 28 ממצאים חריגים בקבוצת התומכן (32.2%) לעומת 6 ממצאים כאלו (7.9%) בקבוצת הניתוח (OR = 5.54; p < 0.001). החוקרים מסבירים כי נגעים אלו במוח עלולים להוביל לדמנציה וסקולארית. לדבריהם, עדויות דומות לאיסכמיה חריפה במוח לאחר הכנסת תומכן לעורק הקרוטיד בחולים תסמיניים מדווחים על ידי קבוצות נוספות של חוקרים ברחבי העולם.

החוקרים מסכמים כי מחקר ה-ICSS מאשר כי נכון לעכשיו, התוצאות של ניתוח הינן מהימנות יותר בחולים סימפטומטיים ביחס לבטיחות הפעולה. הניתוח מסלק את הרובד, הם מבהירים, בעוד שהכנסת תומכן רק דוחקת את הרובד ‘אל מתחת לשטיח’, כך שהוא נותר וממשיך לעשות נזק. יתכן ועניין זה ישתנה באם יפותחו תומכנים חדשים ובטוחים יותר, הם מציעים. טענת החוקרים, החיסרון המרכזי בשימוש בתומכנים הינו פגיעה קוגניטיבית וההתפתחות של דמנציה וסקולארית.

חוקרת נוספת העומדת בראש קבוצת חוקרים מאיטליה הסכימה לדברים, וטענה כי יתכן ונגרמת דמנציה וסקולארית בחולים המטופלים באמצעות הכנסת תומכן לעורקי הקרוטיד. קבוצתה הציגה בכנס מחקר נוסף, בהיקף קטן יותר, ובו נכללו 23 חולים ללא סימפטומים אשר עברו הכנסת תומכן כזו. החוקרים מדווחים כי חולים אלו סבלו מהיצרות של למעלה מ-70% בעורק הקרוטיד ולא הראו תסמינים כלשהם.

החוקרים מצאו היארעות של 21% של איסכמיה מוחית חדשה בהדמיה לאחר הכנסת התומכן, בעוד שאותם חולים לא הראו כל עדות לאיסכמיה בטרם הפעולה. יתרה מכך, החוקרים מציינים כי בחולים בהם נמצאו נגעים חדשים, ביצועיהם במבחן ה-Mini-Mental Status Exam (MMSE) התדרדרו כעבור שישה חודשים ונותרו ברמתם הירודה ב-12 חודשים. כמו כן, שני סמנים ביולוגיים של נזק מוחי, חלבון S100-beta ו-Neuron-specific enolase היו מוגברים רק בקרב החולים עם נגעים חדשים בהדמיה.

לדברי החוקרים, עד 50% מהחולים הסימפטומטיים המטופלים בהכנסת תומכן עלולים להראות נגעים איסכמיים חדשים ושקטים המאותרים באמצעות MRI. לדבריהם, יש לכלול את שיעור המיקרואמבוליזציה ודמנציה וסקולארית אפשרית עם פגיעה קוגניטיבית כתוצאים קליניים של מחקרים, לצד שיעורי שבץ מוחי. נכון להיום, לא קיים לטענתם תומכן אשר מונע מיקרואמבוליזציה, ועל כן התומכנים הינם פחות עדיפים בשלב זה על ניתוח אנדארטרקטומיה.

מחקר ה-ICSS, אשר תוצאות מוקדמות שלו הוצגו בפני ה-European Society of Cardiology, היה מחקר בינלאומי גדול ובו 1,713 חולים בגיל למעלה מ-40 שנים אשר סבלו מהיצרות סימפטומטית של עורקי הקרוטיד (היצרות של למעלה מ-50%). הגיל הממוצע של החולים עמד על 70 שנים, ולא הייתה הגבלת גיל עליונה למשתתפים. החולים הוקצו אקראית לעבור הכנסת תומכן או לחילופין ניתוח אנדארטרקטומיה. החוקרים מציינים כי נעשה שימוש בכמה סוגי תומכנים, וכן במכשירי הגנה (פילטרים, סלים) על פי החלטת הרופא המטפל.

החוקרים מצאו כי עבור התוצא העיקרי המשולב של שבץ מוחי, מוות או אוטם לבבי סביב הפעולה תוך 120 יום, יחס הסיכון של 1.73 היה לטובת אנדארטרקטומיה. 72 חולים בזרוע התומכן חוו אחד מאירועים אלו לעומת 43 חולים בלבד בקבוצת הניתוח (p = 0.004). ההבדל לטובת הניתוח היה אף ניכר יותר ביחס לשבץ מוחי: 65 אירועים נרשמו בקרב קבוצת התומכן (8%) לעומת 34 (4%) בקבוצת הניתוח. החוקרים מסבירים כי היה מספר כפול של אירועי שבץ מוחי בעקבות הכנסת תומכן בהשוואה לאנדארטרקטומיות, ומוסיפים כי מרגע היוודע תוצאות אלו מרכזים רבים חדלו מהכנסת תומכנים בחולים תסמיניים.

ניתוח של תת-הקבוצה של החולים בהם הוכנס תומכן לעורקי הקרוטיד במחקר ה-ICSS, אשר טרם פורסם, עשוי להיות בעל השלכות כלכליות. החוקרים לא מצאו הבדלים בתוצאות בקבוצת התומכן, בין אם נעשה שימוש במכשור הגנה (פילטרים וסלים) ובין אם לאו. החוקרים מבהירים כי תעשיית מכשירי ההגנה אחראית לעלות של כמאה מיליון דולרים עבור תומכנים. תת-הניתוח של מחקר קליני מבוקר זה, אשר תוכנן היטב ונערך בהקצאה אקראית, מציע לדבריהם כי השימוש בפילטרים ובמכשירי הגנה אחרים מוטל בספק.

מתוך סימפוזיון VEITH השנתי שנערך בניו-יורק בנובמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך