האם בדיקות גנטיות של קורבנות מוות לבבי פתאומי עשויות לסייע באבחון של קרוביהם? (מתוך כנס American Heart Association)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש הוצג בכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) עולה כי בדיקות גנטיות של קורבנות צעירים של מוות לבבי פתאומי עשויות להקל והוזיל את תהליך הקביעה שמא קרובי משפחתם מצויים בעצמם בסיכון גבוה.

החוקרים מסבירים כי נכון להיום, באם אדם צעיר מת באופן פתאומי והנתיחה הינה שלילית, סוג ההערכה המבוצעת בקרובי משפחתו מתבססת לחלוטין על הרופאים אליהם יפנו, ונע בין היעדר בירור להערכה מקיפה מאוד ויקרה במיוחד. לדבריהם, ביצוע בדיקה גנטית שלאחר המוות, המכונה גם Molecular autopsy (נתיחה מולקולארית) יוביל בכ-25-30% מהמקרים לאיתור פגם גנטי מולד כסיבת המוות המשוערת. אלו כוללים את מוטציית Catecholamine Polymorphic Ventricular Tachycardia (CPVT) ואת תסמונת QT מאורך, מציינים החוקרים, ובמקרים אלו ניתן יהיה לצמצם במידה ניכרת את הצורך בבדיקתם של קרובי המשפחה החיים.

החוקרים מדגישים כי ניתן לעשות רבות עבור קרובי משפחה אשר תוצאות בדיקתם חיוביות עבור אותה המוטציה. הפרעות גנטיות אלו של קצב הלב הינן ניתנות לטיפול במידה רבה, כשהן אכן מזוהות, אם באמצעות טיפול תרופתי, מכשירים או שילוב של השניים. מאידך, קרובי משפחה אשר תוצאותיהם שליליות למוטציה לא מצריכים כל הערכה נוספת, עובדה החוסכת עוגמת נפש, עלויות וזמן, הם טוענים.

עם זאת, החוקרים מכירים בכך שגישה חדשה זו הינה רחוקה מאימוץ נרחב, וזאת במיוחד בשל היעדר הכיסוי הביטוחי של בדיקות מעין אלו. לדבריהם, הם מאמינים כי עבודתם זו תהווה פתח לדיון בקהילה הקרדיולוגית באשר לשאלה מהו הבירור המיטבי שניתן להציע לאלו הנותרים בחיים, שהרי בשלב זה אין קונצנזוס בנושא.

לדברי החוקרים, מקרים של מוות פתאומי ובלתי מוסבר הינם טראגיים במיוחד עבור המשפחות. לטענתם, כשעולה מנתיחה שלאחר המוות סיבה, הדבר מספק פעמים רבות תחושה של השלמה, בעוד שבהיעדר הסבר קיים פחד ניכר כי הגורם למותו של אהובם עלול לפגוע בקרוב משפחה נוסף. הרופאים נדרשים לבדיקתם של קרובי המשפחה שנותרו בחיים, הם מוסיפים, אולם הפתרון לשאלת סיבת המוות הפתאומי עשוי להיות חבוי בנפטר עצמו.

בניסיון לתעד את יתרונות גישתם זו, ביקשו החוקרים לבצע בדיקות גנטיות שלאחר המוות ב-146 קורבנות צעירים של מוות פתאומי ובלתי מוסבר. הם מצאו כי 40 מהם (26.7%) היו בעלי מוטציה של CPVT או מוטציה של תסמונת QT מאורך, אשר שתיהן ידועות כתורמות למוות לבבי פתאומי.

עבור כל אחד מ-40 הנפטרים אשר בדיקתם הייתה חיובית למוטציית CPVT או תסמונת QT מאורך, בחנו החוקרים ארבעה קרובי משפחה (160 קרובים בסך הכל) והעריכו את העלויות של בדיקות גנטיות מכוונות, וכן ביצוע מבחן מאמץ או לחילופין אק”ג. עבור יתר הקורבנות שבדיקותיהם היו שליליות (כך ב-106 מקרים), חישבו החוקרים את העלויות של גישה מקובלת יותר הכוללת בדיקות לבביות קליניות מקיפות, עבור ארבעה קרובי משפחה לכל נפטר (סך של 424 נבדקים). העלות הכוללת של בדיקות אלו עמדה על 6.78 מיליון דולרים.

לאחר מכן, ביקשו החוקרים להשוות גישה זו עם הגישה המקובלת במשפחותיהם של כל 146 הקורבנות, משמע בדיקות קרדיאליות מקיפות לארבעה קרובים לכל נפטר (584 בסך הכל), וזאת ללא תלות במצב המוטציה, ולאחריהן בדיקות גנטיות ישירות. העלויות של גישה זו צפויות על פי חישוביהם לעלות על 7.7 מיליון דולר, הם מציינים.

החוקרים מסבירים כי עם פחות מ-150 מקרים של מוות פתאומי ובלתי מוסבר, בדיקות סקר קליניות תהיינה זולות בכמיליון דולרים באם מבוצעת בדיקה גנטית שלאחר המוות לפגמים המובילים לפגיעה בתעלות הנתרן והאשלגן.

מומחה בתחום הקרדיולוגיה אשר נכח בכנס מסכים עם מסקנתם זו, ומציין כי יש היגיון רב בחיפוש האבחנה בנפטר עצמו. כך, אם משיגים אבחנה גנטית, יתר בני המשפחה יכולים לעבור בדיקות סקר בצורה ישירה.

עם זאת, החוקרים מציינים כי על אף שהבדיקות האבחנתיות החדשות הללו- שעלותם 3,000-5,000 דולר ואשר קבוצתם הייתה מעורבת בפיתוחן- עשויות לצמצם את זמן האבחנה לכ-4-6 שבועות, הרי שבפועל גישה זו איננה זמינה עבור מרבית המשפחות, וזאת בניגוד להערכה הקרדיאלית המקובלת של הקרובים שנותרו החיים, אשר נכללת על פי רוב בכיסוי הביטוחי.

בשלב זה, נתיחה מולקולארית ממומנת לחלוטין בידי המשפחה עצמה, וזאת בהנחה ששירותי הקבורה שמרו את הרקמה הנדרשת במועד. באם אין באפשרותה של המשפחה לממן בדיקה זו, היא נאלצת לעשות זאת במעבדה מחקרית, וכעת ישנה רק אחת כזאת במדינתם, היא מעבדתם שלהם.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) שנערך בנובמבר 2009 באורלנדו, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • טיפול קרינתי מניעתי דוחה הופעת ממאירות בשד נגדי בנשאיות BRCA

    טיפול קרינתי מניעתי דוחה הופעת ממאירות בשד נגדי בנשאיות BRCA

    טיפול קרינתי מניעתי לשד הנגדי מעכב משמעותית את הופעת ממאירות בשד הנגדי בנשאיות וריאנטים פתוגניים של BRCA1/2 עם סרטן שד בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בראשות פרופ’ אלה עברון ושותפיה מהמחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי בקפלן, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Oncology. שיעורי סרטן שד נגדי לאחר עשר שנים היו נמוכים יותר באלו שקיבלו […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך