מכיוון שכולם מסכמים את העשור הראשון של המאה ה-21 בפוליטיקה, בתרבות, בספורט ובמה לא, חשבנו שיש מקום גם לסיכום בתחום הרפואה. פנינו למס’ עורכים וביקשנו מהם לסכם בקצרה את האירוע /התפתחות הרפואית הבולטת ביותר בעשור האחרון. הנה התוצאות:

קרדיולוגיה – פרופ’ חיים לוטן:

תחום הקרדיולוגיה התברך בעשור האחרון במספר טיפולים חדשניים שהביאו לשיפור משמעותי באיכות ותוחלת החיים של חולי הלב.

התרופות החדשות ממשפחת הסטטינים הביאו לירידה משמעותית ברמות הכולסטרול ומחקרים רבים שפורסמו בנושא הראו ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה הן במניעה שניונית והן במניעה ראשונית.

השימוש בצנתורים דחופים במקרי אוטם חריף (Primary PCI) הביא לשיפור משמעותי וירידה של כ- 50% בתמותה מאוטם חריף בין תחילת העשור לסופו.

הכנסת השימוש בדפיברילטורים בחולים עם תפקוד לב ירוד, הביאה לשיפור משמעותי בהישרדות של חולים אלה, גם כמניעה ראשונית והשימוש בקיצוב לשני החדרים (CRT) הביא לשיפור תפקודי בחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת.

בחדר הצנתור הוכנסו לשימוש בתחילת העשור הסטנטים (תותבים) המצופים, שהביאו לירידה משמעותית בצורך לצנתורים חוזרים. לקראת סוף העשור הוכנסה הפרוצדורה של החלפת/השתלת מסתם אאורטלי בצורה מילעורית פרוצדורה שתביא למהפיכה בטיפול במחלת לב מסתמית בשנים הקרובות.

אורתופדיה – ד”ר אבי פנסקי:

ענף האורטופדיה מיוחד בזיקה של הענף להנדסה, מכאניקה, תורת המתכות, חוזק חומרים. תפיסה מרחבית, גיאומטריה, חישוב זוויות ומדידת אורכים, ווקטורים, שקול כוחות, מרכז הכובד ומומנטים. בכיס החלוק שוכן מד זווית, גוניומטר ולעיתים סקוליומטר – פלס. טבלאות הארכה, תבניות של משתלים מלאכותיים, שרטוטים ואוסטיאוטומיות מסובכות על המחשב, מעסיקים אותנו, ממלאים את יומנו ומהווים את התשתית לעיסוק שלנו.

הרושם שלי שבעתיד הנראה לעין, מהביומיכאניקה בו מלאה המיכניקה את עיקר עולמנו  המקצועי, תידחק המיכאניקה לטובת ה”ביו”. ולמה אני מכוון? חיפוש מהיר אודות טיפול בתאי גזע באורטופדיה מעלה 50 מאמרי סקירה (Review) ב Pumed. 45 מתוכם נכתבו בעשור האחרון.  מחקר תאי הגזע Stem cells , הולך ומתפשט בכל ענפי הרפואה וגם באורטופדיה. בנוירולוגיה נפוצים מחקרים על טיפול בעזרת תאי גזע במחלות שונות כפרקינסון, טרשת נפוצה, ALS, פגיעות טראומתיות בחוט שדרה ושבץ מוחין. בקרדיולוגיה תאי גזע למחלת לב איסקמית, תאי גזע לסכרת, למחלות ממאירות וגם באורטופדיה. מחקר על תאי גזע ליצירת דיסקים בין חוליות גב. ליצירת סחוס מפרקי היאליני, לטיפול במקרים של חסר עצם או מצבי אי חיבור שברים

אנו יודעים להפיק ולבודד תאי גזע מרקמות שונות, מח עצם, דם פריפרי, רקמת שומן, שריר, רקמת חיבור ועוד. אנו יודעים איך לגדל תאים אלו במעבדה, נמצא כבר כי תאי האב (או האם) האלו יכולים להתמיין לרקמות שונות ולתפקד כתא רקמה בוגר. המחקר מתרכז בכמה היבטים: בידוד תאי הגזע, התנאים הסביבתיים (מדיום, גורמי גדילה…) ההכרחיים להתמיינות לתא בוגר מרקמה מסויימת, הדרך להעבירם לרקמת המטרה, וחשוב מכל מניעת סיבוכים (שגשוג והתרבות בלתי מבוקרים למשל…).

אנחנו שם, המחקר מתקדם בצעדי ענק ומחקרים בבני אדם כבר מתנהלים בימים אלו.

זהו מבחינתי החידוש העיקרי, המהווה תפנית ושינוי קונספטואלי ברפואה בכלל ובאורטופדיה. המפרק שחוק? הסחוס התנוון? הפתרון השגור היום הוא החלפת מפרק. בעוד אולי 20 שנה נדע להשתיל לא רק טלאי סחוס קטנים (השתלת כונדרוציטים), אלא נוכל לשחזר את כל המשטח המפרקי ע”י תאי גזע, שנבודד מהדם הפריפרי של אותו מטופל, נספק תנאים מתאימים במעבדה כך שיתמיינו לכונדרובלסטים יוצרי סחוס, אשר יוזרקו בהמשך למפרק ויבנו סחוס היאליני מושלם במפרק הארטריטי.

נמק אווסקולרי של ראש הפימור? אין בעיה, נזריק תאי גזע שהתמיינו לאוסטיאובלסטים. דיסקים מנוונים בעמ”ש מותני וצווארי, קלי קלות, לא איחוי חוליות, הזרקת תאי גזע. לא עוד תחליפים מלאכותיים שמשך חייהם מוגבל, לא פגיעה והפרה של הביומיכאניקה התקינה (Fusion) .לא ניתוחים מסובכים לשינוי ציר מפרק אוסטיאוטומיות על מנת לנצל את המשטח הסחוסי שטרם נפגע. טיפול בעזרת תאי גזע, ריפוי אמיתי, לטווח ארוך, בעזרת תאים אוטולוגיים ללא צורך בדיכוי המערכת החיסונית ועם רקמה מקורית תקינה.

רפואת ספורט – ד”ר נעמה קונסטנטיני וד”ר גל דובנוב-רז

ממחקרים פרוספקטיבים אשר התפרסמו במהלך העשור החולף, בהם עקבו אחר עשרות אלפי אנשים למשך שנים רבות, התברר כי כושר גופני ירוד הינו גורם סיכון משמעותי למחלות שונות ולתמותה. כך למשל, נמצא כי בקרב בעלי כושר ירוד, סיכון התמותה ממחלות לב גבוה ב- 70%, לעומת נבדקים בעלי כושר טוב. למעשה, הכושר הירוד הגביר את התמותה אף יותר מאשר עישון, יתר לחץ דם, כלוסטרול גבוה או השמנה. גם בנוכחות כל גורם סיכון אחר, האדם בעל הכושר הטוב היה מוגן בצורה משמעותית מתמותה. נמצא גם כי לרזים בעלי כושר גופני ירוד, סיכון התמותה הינו כפול לעומת שמנים בעלי כושר גופני טוב! לרזים בכושר ירוד היה הסיכון גבוה פי 3 למוות ממחלות לב, מאשר הרזים או השמנים בעלי הכושר הגופני הטוב.
    במחקר אחר נערך חישוב של תוספת הסיכון לתמותה של גורמי סיכון שונים, על פי נוכחותם בתחילת המעקב בן עשרות השנים. אכן נמצא כי השמנה, סוכרת ורמת כולסטרול גבוה בדם מגבירה את סיכוני התמותה במשך השנים הבאות אך באחוזים בודדים; עישון נמצא כמגביר את סיכוני התמותה בכ-9%. לשם השוואה, כושר גופני ירוד היה אחראי

ל- 16% ממקרי התמותה הרבה מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים המוכרים היטב.    

   ההגנה של הכושר הגופני הטוב ניתנת להדגמה גם בקרב חולים: במעקב ארוך טווח

אחר 2,300  גברים עם סוכרת מסוג 2 נמצא כי אדם שמן עם סוכרת, אך בעל כושר גופני טוב בעל סיכוני תמותה הנמוכים ב-50% לעומת הרזה הסוכרתי שבעל כושר ירוד! כלומר, שגם בנוכחות מחלה משמעותית כגון סוכרת, ולמרות עודף משקל והשמנה, הכושר הגופני הטוב מגן בצורה משמעותית מפני תמותה.
    לסיכום, בעשור האחרון התברר כי כושר גופני טוב הינו גורם מגן משמעותי מפני תחלואה ותמותה. נזכיר לקוראינו כמה זמן מוקדש ללימוד הטיפול בעודף כולסטרול, ביתר לחץ דם ובסוכרת בבתי הספר לרפואה ובהתמחויות השונות – אך מה מעטים הכלים בהם מצוייד הרופא לעידוד האוכלוסיה לפעילות גופנית ולמתן מרשם נכון לפעילות גופנית. אנו תקווה כי בעשור הבא נראה עליה בתשומת הלב הניתנת לאורח החיים הבריא במניעה ובטיפול של המחלות הכרוניות השונות.

תזונה – דלית וייסמן

בחירתי למחקר בעל חשיבות בתחום התזונה-קרדיולוגיה הוא מחקר ה-GISSI-HF (ראו כאן דיווח ) אשר תומך בתרומה הנוספת של שמן-דגים להפחתת התמותה בחולים עם אי ספיקת לב.  ניתן למנות מעט תרופות על גבי בתא-בלוקר, חוסמי ACE, ופוסיד( spironolactone) אשר מפחיתות תמותה קרדיווסקולארית בשיעור של 10% בחולים עם אי ספיקת לב –  זוהי תועלת משמעותית ומרשימה.

רפואת עיניים – פרופ’ מרדכי רוזנר

התחום העיקרי שעבר מהפכה משמעותית ברפואת עיניים בעשור האחרון הינו תחום מחלות הרשתית, וליתר דיוק מחלת רשתית אחת – ניוון מקולרי מחמת גיל (נמ”ג) ובלעז – Age related macular degeneration (AMD). מחלה זו הידועה כגורם המוביל שגורם לפגיעה בראיה בזקנה בעולם המערבי, הייתה עד לפני העשור האחרון ללא טיפול שיכול היה לשפר את הראיה שנפגעה כתוצאה ממנה. בתחילת העשור הצליחו בעזרת טיפולי לייזר וטיפולים פוטודינמיים לעצור את הידרדרות הראיה בסוגים מסוימים של המחלה בצורה יעילה למדי. אולם, לקראת המחצית השנייה של העשור האחרון הייתה פריצת הדרך המשמעותית, כאשר הוכח שהטיפול בהזרקות חוזרות לזגוגית של מעכבי פקטורי גדילה אנדותליאליים וסקולריים (vascular endothelial growth factor-specific (VEGF) monoclonal antibodies) לא רק עוצר את התקדמות המחלה אלא גם מאפשר במצבים מסוימים לשפר את הראייה שנפגעה מ- AMD. ההתוויות לטיפולים אלה הולכות ומתרחבות וכוללות מצבים נוספים בהם יש פגיעה ברשתית כתוצאה מצמיחה פתולוגית של כלי דם חדשים.

בד בבד התרחשה מהפכה משמעותית גם בשטח ההדמיה של הרשתית כאשר בדיקת טופוגרפיה אופטית קוהרנטית – OCT מחליפה במקרים רבים מאד את האנגיוגרפיה הפלואורסצנטית ומאפשרת לבצע בקרה טובה עוד יותר אחר הטיפול בזריקות נוגדי פקטורי גדילה אנדותליאליים. מכשירי OCT שפותחו לאחרונה המאפשרים לקבל תמונה של חתכים של הרשתית כמעט ברמה תאית.

חידושים טכנולוגיים בעיקרם היו בתחומים רבים אחרים אשר משפרים את יכולות הבדיקה, האבחון, הטיפול והניתוח בשטחים שונים של רפואת העיניים: מכשירי האולטרסאונד השתפרו מאד והם כוללים כיום גם אולטרסאונד של המקטע הקדמי של העין. מכשירי ה- OCT ומכשירים אחרים מודדים פרמטרים שונים של הדיסקה והרשתית ומשפרים את המעקב אחר התפתחות מחלת הגלאוקומה. לטיפול תרופתי במחלת הגלאוקומה פותחו טיפות שניתנות פעם אחת ביום וכן פותחו תכשירי קומבינציה של שתי תרופות. לטיפול בגלאוקומה פותחו גם לייזרים חדישים. שיפורים רבים נעשו בשיטות הניתוח ובמכשירים שמשמשים לניתוחי רפרקציה, ניתוחי קטרקט, ניתוחי גלאוקומה, ניתוחי השתלת קרנית וניתוחי רשתית.

כירורגיה כלי דם – פרופ’ יהודה וולף

ללא ספק ההתפתחות הדרמטית והחשובה ביותר בתחום ניתוחי כלי הדם היא התיקון האנדווסקולרי של מפרצת בטנית שמאפשרת לנו לטפל ביעילות ובטיחות גבוהים וברמת פולשנות מינימלית.

המידע הרפואי ברשת – בעז גנזבורג, עורך מדור מינהל ושיווק רפואי

מנקודת ראותי כמי שהקים את e-Med ממש בתחילת העשור כשאף אחד עוד לא ממש הבין את תחום האינטרנט (גם אני לא…) אין לי ספק שהתופעה הבולטת ביותר ברפואה בעשור האחרון היא “התפוצצות וזמינות” המידע הרפואי ברשת, הן לאנשי המקצוע והן לקהל הרחב. להתפוצצות המידע הזו יש כמובן השלכות והשפעות רבות על הקדמה הרפואית, על הקשר בין מטופלים/מטפלים, הקשר בין רופאים ובין עצמם ועוד.

האתגר האמיתי להערכתי הוא ביכולת להמשיך ולהביא מידע זמין, אמין ורלבנטי לאנשי המקצוע, ביכולת להפוך את הרשת גם למקום שבו אפשר ממש “ללמוד” באופן אינטרקטיבי, לקיים התייעצות בין מומחים ולאתר מידע רלבנטי וחשוב בזמן אמת (למשל אינטרקציה בין תרופתית, מחשבון רפואי לניתוח מימצאי בדיקות, מידע המסייע לביצוע אבחנה מבדלת) . כלומר שמערכות המידע הקליני והמקצועי  יתחברו למערכות שבהם הרופא קובע אבחנה, כותב מרשם, מפנה לבדיקה וכד’.  אנו ב-e-Med מקווים שנעמוד באתגרים שעוד ודאי נכונים לנו גם בעשור השני של המאה הנוכחית…