משפחה

מחלות רקע מעלות את הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי (מתוך Chest)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Chest עולה כי מין נקבה ומספר מחלות כלי דם ברקע, הם בין גורמי הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

לדברי החוקרים מקנדה, מממצאי המחקר עולה כי בחולים עם תפליט פלאורלי משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ היה ארוך יותר, עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים, שכיחות גבוהה יותר של מחלת כלי דם פריפריים ואי-ספיקת לב, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

הממצאים מבוססים על סקירת נתונים אודות 2892 חולים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG Coronary Artery Bypass Grafting), החלפת מסתם, או את שני הניתוחים, במהלך תקופה של שנתיים.

החוקרים מסבירים כי תפליט פלאורלי שהיה משמעותי דיו כדי להוביל לניקוז, תועד ב-192 חולים (6.6%) בתוך 30 ימים מהניתוח. הם מצאו כי מרבית התפליטים (73.8%) אירעו בתוך שבעה ימים מהניתוח, ומרביתם היו בדרגה 1 או 2. המרווח הממוצע מהניתוח עד לניקוז עמד על 6.6 ימים.

מבחינת מאפיינים טרום-ניתוחיים, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי הגיל הממוצע היה מבוגר יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי (67.3 לעומת 65.4 שנים), כאשר חלק ניכר מהם היו נשים (37.5% לעומת 25.2%), עם שטח גוף ממוצע קטן יותר, ומקטע הפליטה של חדר שמאל היה נמוך יותר משמעותית.

כמו כן, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי תועדו שיעורים גבוהים יותר של אי-ספיקת לב (8.9% לעומת 3.5%), פרפור פרוזדורים (9.5% לעומת 5.4%), ומחלת כלי דם פריפריים (21.5% לעומת 11.3%), בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי.

תפליטים פלאורלים היו נפוצים יותר בנוכחות מספר תרופות, כולל נוגדי-קרישה.

ב-116 מקרים נשלח נוזל פלאורלי לבדיקה. כל הדגימות אישרו כי מדובר באקסודט; 50% היו דמיים. כאשר החוקרים ניסו להסביר מדוע בחלק מהמקרים נערכו בדיקות לנוזל הפלאורלי ובחלק לא נערכו בדיקות אלו, הם מצאו כי הגורם בעל הקשר המובהק ביותר עם בדיקות של הנוזל הפלאורלי היה מעורבות של יועץ ריאות.

החוקרים מוסיפים כי זוהה קשר בין תפליטים פלאורלים ובין סיבוכים רבים לאחר-ניתוח, כולל אירועים לבביים, זיהומים, המטולוגיים וכליתיים עם עלייה בתחלואה לאחר ניתוח, שהובילה לאשפוז ממושך יותר ושהות ממושכת יותר ביחידת טיפול נמרץ.

האשפוז הממוצע ביחידת טיפול נמרץ עמד על 142 שעות, זאת לעומת 35 שעות בקבוצת החולים ללא תפליט פלאורלי. משך השהות הממוצע בבית החולים עמד על 16.2 לעומת 7.5 ימים.

Chest 2009;136:1604-1611

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    סדרת מקרים גדולה מצפון טקסס זיהתה עובש ביתי כגורם הפיך להתפתחות דלקת ריאות מרגישות יתר (Hypersensitivity Pneumonitis), כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One. שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוני מעודדים התפתחות עובש, בעוד שהסרת העובד עשויה להביא לשיפור התוצאות. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 231 משתתפים (גיל ממוצע של 62.9 שנים, 40.7% גברים) עם […]

  • חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי השלמת ניתוח כריתת כיס מרה לפני גיל 40 מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, קשר העשוי לנבוע בחלקו משיעורים גבוהים יותר של צריכת אלכוהול ועישון. החוקרים משבדיה השלימו מחקר עוקבה ארצי להערכת התמותה בטווח הארוך לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ב-159,946 מבוגרים (62.2% […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר