מה מקומה של הוספת התכשיר Aliskiren לטיפול התרופתי המקובל לאחר אוטם לבבי חריף? (מתוך כנס American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס המדעי השנתי ה-59 של ה-American College of Cardiology עולה כי הוספת התכשיר Aliskiren, שהינו מעכב ישיר של רנין, לטיפול התרופתי המקובל בשבועות שלאחר אוטם לבבי חריף איננה מספקת הגנה נוספת כנגד remodeling חדרי ועלולה אף לגרום לתת-לחץ דם או להיפרקלמיה בנסיבות אלו.

במסגרת המחקר, המכונה Aliskiren Study in Post-MI Patients to Reduce Remodeling (ASPIRE), הוגדר הטיפול המקובל כתכשיר מעכב ACE או חסם הרצפטור לאנגיוטנסין (Angiotensin-receptor blocker, ARB), אולם לא שניהם גם יחד. על בסיס תוצאותיהם, מסיקים החוקרים כי אין מקום לדיכוי כפול (משמע באמצעות שני תכשירים) של מערכת הרנין-אנגיוטנסין במצב שלאחר אוטם לבבי חריף.

במחקר נכללו 820 חולים אשר סבלו מאוטם לבבי גדול והראו מקטע פליטה של חדר שמאל (LVEF) של פחות מ-45% בין שבועיים לשישה שבועות מהאירוע החריף. החולים הוקצו אקראית לקבל טיפול ב-Aliskiren או לחילופין בתרופת דמה בנוסף לטיפול התרופתי המקובל. עם זאת, החוקרים מציינים כי ההקצאה האקראית לא בוצעה עד אשר טופל החולה במינונים יציבים של סטטינים, חסמי בטא, נוגדי טסיות ותכשיר מעכב ACE (כך בכ-90% מהחולים) או ARB (בכ-10% מהחולים) למשך שבועיים. פחות משליש מהחולים בשתי הקבוצות קיבלו בנוסף גם חסם אלדוסטרון.

החוקרים מדווחים כי מבין החולים להם בוצעו בדיקות אקוקרדיוגרם הן בתחילת המעקב והן בתום 36 שבועות, לא נצפה הבדל משמעותי בין הקבוצות ביחס לשינוי הממוצע בנפח הסוף-סיסטולי של חדר שמאל (LVESV), שנקבע כתוצא העיקרי של המחקר. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים ביחס לשינוי בנפח החדר הסוף-דיאסטולי, ב-LVEF או בגודל האוטם.

מומחית אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים, מציינת כי החולים במחקר כבר היו תחת טיפול תרופתי מוצלח של סטטינים, חסמי בטא ומעכבי ACE. יתכן, היא טוענת, והגענו לקודה בה ריבוי תרופות אינו מביא עמו בהכרח תועלת נוספת, וכי למעשה יתכן ותרופות רבות יותר עלולות להזיק. המומחית מזכירה כי מחקר ה-ACCORD שתוצאותיו פורסמו לאחרונה הראה נקודה זו.

בשאלה זו השיבו החוקרים כי יתכן והתכשיר Aliskiren יראה תועלת באוכלוסיית חולים אחרת או לאחר מעקב ארוך טווח. ידוע כי חולים לאחר אוטם לבבי חריף מצויים בסיכון גבוה משמעותית לפתח אי ספיקת לב בהמשך הדרך, הם מוסיפים, ומציינים כי מחקרם זה היה קצר טווח.

במסגרת המחקר, אשר לא נועד להעריך תוצא קליני כלשהו, נמצא כי שיעור התמותה הכוללת עמד על 2% בקבוצת הביקורת לעומת 4% בקבוצת ה-Aliskiren. לא נצפו הבדלים ניכרים בתוצאות על פי גיל החולים, מינם, חומרת הפגיעה התפקודית הסיסטולית, השימוש בחסמי אלדוסטרון או יתר לחץ דם. לטענת החוקרים, נצפתה אינטראקציה גבולית לטובת Aliskiren (p = 0.06) ביחס ל-LVESV בקרב חולים סוכרתיים בהשוואה לחולים שאינם סוכרתיים.

בתגובה לדברים אלו, ציינה המומחית כי על אף שהמחקר לא נועד כאמור לבחון תוצאים קליניים, הרי שנראה שנרשמה עלייה במקרי התמותה, כש-75% מהם היו מקרי תמותה קרדיווסקולאריים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש לנקוט במידה רבה של זהירות כשמבקשים לפרש את תוצאות שיעורי התמותה, מאחר ולא לשם כך תוכנן המחקר ולפיכך אינו בעל הכוח הנדרש למטרה זו.

במידת מה, מזכירים החוקרים, נועד מחקרם זה לעבור השוואה אל מול מחקר ה-VALIANT, אשר בחן אף הוא את ההוספה של מעכב שני למערכת הרנין-אנגיוטנסין, התכשיר Valsartan (שהינו חסם לרצפטור לאנגיוטנסין), לצד הטיפול המקובל הכולל את מעכב ה-ACE, Captopril. כמו במחקרם זה, הם מוסיפים, גם מחקר ה-VALIANT לא הראה תועלת להוספת תכשיר שני המעכב את מערכת ה-RAS, וכן נצפו בו יותר תופעות לוואי הכרוכות בטיפול.

החוקרים מסבירים כי בטרם פורסמה עבודתם זו, הייתה תקווה לפיה מחקר ה-ASPIRE יראה כי הוספת התכשיר Aliskiren לטיפול המקובל תצמצם את מידת ה-remodeling בחולים המצויים בסיכון גבוה לפתח אי ספיקת לב לאחר אוטם לבבי חריף, מאחר והוא מעכב ישיר של רנין, ולפיכך פועל מוקדם יותר במנגנון הביוכימי של ייצור Angiotensin II. כך, הורדת פעילות הרנין בתחילת המנגנון, אשר בהמשכו פועלים מעכבי ה-ACE וה-ARB’s, תביא למניעת העלייה הקומפנסטורית המאוחרת בפעילות הרנין בפלסמה המלווה טיפול בתכשירים אלו- זו הייתה ההשערה. עם זאת, מדגישים החוקרים, תוצאות מחקרם זה אינן תומכות בסופו של דבר בהשערה זו.

מתוך הכנס המדעי השנתי ה-59 של ה-American College of Cardiology שנערך במרץ 2010 באטלנטה, ג’ורג’יה.


לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • סוכנות התרופות האירופית אישרה טיפול באנלוג לסומטוסטטין במתן עצמי לטיפול באקרומגליה

    סוכנות התרופות האירופית אישרה טיפול באנלוג לסומטוסטטין במתן עצמי לטיפול באקרומגליה

    ועידת CHMP (או Committee for Medicinal Products for Human use) של סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) העניקה אישור שיווק מותנה ל-Oczyesa כטיפול אחזקה במבוגרים עם אקרומגליה בהם תועדה תגובה וסבילות טיפול באנאלוגים לסומטוסטטין. אישור שיווק מותנה מוענק לתכשיר רפואי המספק מענה לצורך רפואי כאשר התועלת לבריאות הציבור של הזמינות המיידית של התכשיר עולה על […]

  • מתן Ivarmacitinib עשוי להביא לשיפור משמעותי בתסמינים וסימנים אטופיק דרמטיטיס

    מתן Ivarmacitinib עשוי להביא לשיפור משמעותי בתסמינים וסימנים אטופיק דרמטיטיס

    מתוצאות מחקר בשלב 3 שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Ivarmacitinib, מעכב פומי סלקטיבי של JAK-1, מביא לשיפור משמעותי בסימנים ותסמינים בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, לצד פרופיל בטיחות חיובי. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, שכלל 336 חולים בגילאי 12-75 שנים (גיל ממוצע של 31.1 שנים) עם אטופיק דרמטיטיס בינונית-עד-חמורה […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

  • וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך