גורמים הניתנים לשינוי צופים תוקפנות בחולי שטיון (מתוך ה- Journal of Clinical Psychiatry)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ של הירחון  Journal of Clinical Psychiatry, עולה כי התנהגות תוקפנית בחולים עם שטיון שהתגלה לאחרונה קשורה לכאב, לנטל הבסיסי על המטפל העיקרי ולהתדרדרות היחסים בין החולה ומטפלו העיקרי.

לדברי החוקרים, בעבר, בעיות התנהגות בחולי שטיון, כגון תוקפנות, טופלו בתרופות הרגעה מבלי לבדוק מה עשוי להיות הגורם לבעיות אלו.  הם מוסיפים כי תרופות אלו אינן יעילות במיוחד ובד”כ גורמות לתופעות לוואי.  הבנת גורמים אפשריים לבעיות ההתנהגות עשויות להביא להתערבות מתאימה ולאו דווקא תרופתית, אשר מסוגלת לטפל בתוקפנות באופן מיטבי ואולי אף למנוע אותה.

במחקר הנוכחי נבדקו 215 משתתפים שאובחנו כחולי שטיון בשנה שחלפה ומתגוררים בקהילה, וכן מטפליהם.  לא נכללו במחקר חולי שטיון שהדגימו התנהגות תוקפנית מאז אבחנתם.  כל המשתתפים היו בני 60 ומעלה; גילם הממוצע עמד על 76; ו 95% היו גברים.

במהלך שנתיים מתחילת המחקר הוערכו הנבדקים מדי ארבעה חודשים לגבי תדירות הופעת התוקפנות ואופייה.  כמו כן הוערך הנטל על המטפל העיקרי וטיב הקשר שבין החולה והמטפל.

מתוצאות המחקר עולה כי 89 חולים (41%) פיתחו תוקפנות (0.37 מקרים עבור שנה בסיכון).  מספר מאפיינים בסיסיים נקשרו לתוקפנות, ביניהם חומרת השטיון, דירוג נמוך יותר של ההדדיות בקשר חולה-מטפל, ומידה גבוהה יותר של דיכאון, מחשבות שווא, הזיות ונטל על המטפל העיקרי.

בניתוח רב משתני סיכון מוגבר לתוקפנות היה קשור לכל אחד מהבאים דרגה גבוהה יותר של נטל על המטפל העיקרי (p = 0.002), כאב רב יותר (p = 0.01), וכן ירידה בהדדיות הקשר בין החולה ומטפלו לאורך זמן (p = 0.006).

החוקרים מוסיפים כי על אף שלמטפלים השפעה על הופעת תוקפנות בחולים, יש להזהר מלהאשימם בכך.  הטיפול בחולי שטיון הינו קשה ולרוב מבודד, והמטפלים פעמים רבות אינם מקבלים סיוע לו הם זקוקים.  הם ממליצים על כך שרופאים יהיו מודעים ללחץ המוטל על המטפלים העיקריים, ויהיו מסוגלים להפנותם לארגונים שיקנו להם משאבים עזרה וייעוץ לטובת ההתמודדות עם חולי השטיון.

החוקרים ממליצים לשים דגש על אבחנת כאב בחולי שטיון וטיפול הולם בו, על אף הקושי הנעוץ בירידה הקוגניטיבית הכרוכה בשטיון.  הם מוסיפים כי הרופאים יכולים למנוע תוקפנות ע”י המלצה על משככי כאבים ללא מרשם.

החוקרים מציינים בין מגבלות מחקרם את העדר ההבחנה בין סוגים שונים של שטיון, וכן את ההרכב הגברי המובהק של האוכלוסיה שנבדקה.  יחד עם זאת, הם מזכירים את החשיבות של זיהוי הגורמים לתוקפנות ומניעתה על פיהם, בכדי להביא לטיפול מיטבי בחולים אלו.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך