נייר עמדה חדש בנוגע לטיפול פלאיטיבי בהפרעות נוירולוגיות (Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

לאחרונה פורסם ב- Neurologyנייר עמדה חדש של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) בנושא טיפול פליאטיבי בחולים עם שבץ מוחי, דמנציה, מחלת פרקינסון והפרעות נוירולוגיות אחרות.

המאמר החדש כולל הדרכה לטיפול פליאטיבי לאורך החיים. לדוגמה, טיפול נוירופליאטיבי בילודים ראוי לשיקול נוסף מכיוון ששליש ממקרי המוות בילדים מתרחשים במהלך התקופה הנאו-נטלית, לרוב ביחידה לטיפול נמרץ יילודים. עבור ילדים גדולים יותר, ייעוץ נוירופליאטיבי מועיל למשפחות המנסות למקסם את איכות שארית חיי ילדם. קבלת ההחלטות חייבת לשקול את היכולות הקוגניטיביות של הילד, האבחנה, רמת הסבל הנתפסת, ערכי ההורים והבנת המשפחה את הפרוגנוזה. המחברים מוסיפים שדיונים על פרוגנוזה הם לרוב קשים אך קריטיים.

כאשר הטיפולים חסרי תועלת פיזיולוגית, הרופאים צריכים להסביר מדוע לא מוצעות התערבויות שעלולות לגרום נזק וללא תועלת. כאשר טיפול מאריך חיים אינו אופציה, על הרופאים מוטלת החובה להעביר את מיקוד הטיפול לשמירה על איכות חיים ונוחות ככל האפשר, הם מוסיפים. הוספיסים, המספקים טיפול רפואי ממוקד נוחות, כמו גם תמיכה פסיכו-סוציאלית ורוחנית, שמורים למטופלים שלדעתם נמצאים ב-6 החודשים האחרונים לחייהם, אם מחלתם מתקדמת באופן צפוי.

לגבי שבץ מוחי, ההדרכה מציעה כי נוירולוגים יעודדו חולים עם יכולת קבלת החלטות שמורה להשלים תכנון טיפול מוקדם בהתחשב בסיכון לשבץ חוזר ואובדן יכולת בעתיד. עבור דמנציה, אבחון נכון ובזמן יכול לעזור לחולים ולבני משפחותיהם להתכונן להשלכות של תפקוד קוגניטיבי ואובדן אוטונומיה תוך כיבוד הערכים שלהם, כותבים המחברים. הם מציינים כי עבור מחלת פרקינסון, המתאפיינת בירידה תפקודית וקוגניטיבית איטית, נוירולוגים חייבים לשאוף לצפות ולטפל בסימפטומים, לטפל במצוקה פסיכו-סוציאלית ובעומס, ולערב מטופלים ומשפחות בתכנון טיפול מוקדם לפני הופעת ליקוי קוגניטיבי. עבור חולים עם ALS והפרעות נלוות, על הרופאים לשאוף לתעד יעדים והעדפות טיפול לפני חולשה קיצונית ואפוניה. כמו כן, חשוב לברר את העדפות המטופל לגבי החלטות עתידיות ספציפיות למוגבלות, כגון אלו הקשורות לצינורות האכלה ואוורור מכני. בנושא הפסקת הטיפול, המאמר ציין שלמטופלים יש את הזכות לסרב לטיפולים מאריכים חיים, לרבות תזונה מלאכותית, הידרציה, אוורור מכני ואנטיביוטיקה. אם לרופאים יש התנגדות מוסרית להסרת מערכות תומכות חיים, הם מחויבים להעביר את הטיפול בחולה לרופא אחר.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים