משפחה

מבקר המדינה: ממשלת ישראל לא הגדילה את סל הבריאות בהתאם להמלצות ועדות שהקימה בנושא, משרד הבריאות בתגובה דוחה את מרבית הערות המבקר

מבקר המדינה מפרסם היום דו”ח הכולל התייחסות ספציפית לפעילות וועדת סל הבריאות.

להלן עיקרי הביקורת:

·         קביעת התוספת התקציבית עבור המרכיב הטכנולוגי בסל – במשך השנים בוצעו כמה ניסיונות לעגן בחוק את מנגנון העדכון של המקדם הטכנולוגי. עלה כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן מכפי שהמליצו הוועדות

·         שילוב שירותים הנכללים בתוספת השלישית לחוק בעדכון סל שירותי הבריאות – משנת 2015 ועד סיום הביקורת באוקטובר 2021, לא התקבלו החלטות ממשלה בנושא עדכון סל השירותים בדבר התוספת השלישית לחוק המתייחסת לשירותים שבאחריות משרד הבריאות לספק לתושבים; האישור לכך, שה…

·         שקיפות בתהליך לאישור הרחבת סל שירותי הבריאות – פורום טכנולוגיות – דחה בשנים 2018 – 2021, 46% מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל, לכן לוועדה אין תמונת מצב מלאה בנוגע …

·         שקיפות בתהליך לאישור הרחבת סל שירותי הבריאות – ועדת המשנה – כל חבריה הם נציגי ממשלה ונציגי קופות החולים ולא משתתף בה נציג ציבור, גם עיתונאים אינם מורשים לנכוח בדיוניה אף שהם נוכחים בדיוני ועדת הסל, בנוסף הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים לציבור;

·         שקיפות בתהליך לאישור הרחבת סל שירותי הבריאות – ועדת הסל – הפרוטוקולים של דיוניה מתפרסמים בעיכוב, שמשכו בשנים 2018 – 2020 היה 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות, בהקדם האפשרי והר…

·         הערכה כלכלית ככלי תומך החלטה בעדכון סל שירותי הבריאות – שלא בהתאם לנוהל “עדכון סל שירותי בריאות – פברואר 2010” הקובע כי יש להגיש הערכה כלכלית לבקשה להוספת התרופות והטכנולוגיות לסל, ולנוהל “הגשת בקשה להכללת תכשיר (‘תרופה’) בסל שירותי הבריאות” המנחה לבצע…

·         הערכת מספר המטופלים הצפוי לפי רישומי המחלות – אף שרישומי המחלות (אליהם נאסף ומנוטר מידע על מספר החולים) עשויים לשמש מאגר מידע חיוני לצורך הערכה מבוססת של מספר החולים במחלות הרשומות ושל שלבי התפתחותה של המחלה, עלה שעל פי ההסדרה הקיימת, אף במקרים שבהם ק…

·         שימוש בחלופות טיפוליות – “קלאס אפקט” – על אף המחלוקת העקרונית הנמשכת בעניין הגדרת תרופות כקלאס, משרד הבריאות לא קבע קווים מנחים להגדרת תרופות כקלאס אפקט.

·         הוספת תרופות לסל השירותים ללא עלות נוספת – בשנים 2016 – 2021 שיעור התרופות ללא עלות שנכללו בסל עמד על כשליש מהעדכון הטכנולוגי השנתי. עלה שהתהליך להוספת תרופות אלו דומה לתהליך להוספת כל תרופה או טכנולוגיה אחרת לסל ואולם אף שאין מדובר בתוספת עלויות, התהל…

·         הסכמי חלוקת סיכון – למרות מורכבות תהליך הגיבוש של הסכמי חלוקת סיכון, אין למשרד הבריאות נוהל או קווים מנחים שאמורים להסדירו, ובכלל זה להסדיר סוגיות אלה: הצורך בזיהוי המקרים המצריכים חתימה על הסכמי חלוקת סיכון, הצורך בגורמים מייעצים, קביעת הגורם האחראי…

להלן ההמלצות המרכזיות של מבקר המדינה:

1.      מומלץ כי משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף קופות החולים יבחנו את ההשפעות של השיטה הנהוגה לקביעת סכום המקדם הטכנולוגי, גם אל מול השיטות הנהוגות במדינות מפותחות בעולם, וכן יבחנו אם יש צורך בהסדרתה. בכלל זה מומלץ גם לבחון, אם יש מקום לקבוע שיעור מזערי לעדכון שנ…

2.      [מומלץ כי משרד הבריאות יבחן את המנגנון המתאים לדיווח על החלטות פורום טכנולוגיות ויקבע זאת במסגרת נוהל עדכון סל שירותי הבריאות – למי יש להודיע על ההחלטות ומה תהיה מתכונתן של ההודעות הללו. הדבר יאפשר ללמוד על השיקולים שלפיהם החליט הפורום אם תרופה או טכנול…

3.      [מוצע כי משרד הבריאות יקבע אמות מידה לקביעת התרופות והטכנולוגיות המחייבות ביצוע של הערכה כלכלית ואת השיטות המתאימות לכך. מומלץ כי הדבר יעשה בהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים. עוד מומלץ כי המשרד ישקול דרכים להרחבת היצע כוח אדם שיוכל לספק לו הערכות כלכליות…

4.      מוצע שמשרד הבריאות בשיתוף קופות החולים יבחנו באופן מערכתי את ההשפעות הכלכליות של תוספת תרופות ללא עלות לסל שירותי הבריאות ובכלל זה יבחנו האם ניתן ללמוד על הטיפול בסוגיה זו גם ממדינות אחרות. בהתאם לממצאי בחינה זו יבחנו את האפשרות שתרופות אלו יידונו במסל…

5.      [הסכמי חלוקת סיכון הם הסכמים מורכבים, וגיבושם מחייב ידע מקצועי ומומחיות; לפיכך מומלץ כי משרד הבריאות ישלים את גיבוש הנוהל בנושא בהתחשב בכלל שלבי התהליך, לרבות תהליך הבקרה והמעקב בעניין מימוש ההסכמים והפקת לקחים מיישומם.

סיכום

​הרחבת סל שירותי הבריאות מאפשרת להוסיף לסל במימון ציבורי תרופות וטכנולוגיות מתקדמות. ההחלטה לביצוע התיעדוף בין הבקשות היא החלטה ערכית המלווה בהתלבטויות, שכן כל בקשה חשובה בפני עצמה, אך בשל אילוצי התקציב לא ניתן לכלול את כל התרופות והטכנולוגיות המבוקשות בסל השירותים. מומלץ לבצע בתהליך הרחבת הסל תיקונים ושיפורים, שיביאו למיצוי איכותי יותר של תקציב סל שירותי הבריאות שהציבור זכאי לו. נוכח ממצאי דוח זה ונוכח העובדה שוועדת הסל פועלת זה יותר מעשרים שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, וזאת לשם שיפור תפקודה של הוועדה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל.

משרד הבריאות מפרסם תגובתו לממצאי מבקר המדינה באשר לפעילות ועדת סל הבריאות. להלן התגובה:

משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה. המשרד קיבל את הדוח וילמד אותו.
עובדות ועובדי המשרד ומנהליו הבכירים, שתפו פעולה באופן מלא ובפתיחות מירבית אך לצערנו חלק מהדברים שהועלו על ידי המשרד לא זכו להבנה והערותינו המקצועיות לא התקבלו.

לצערנו דוח המבקר אינו משקף את העבודה הרבה והתהליך שמבוצע לאורך שנים רבות, ומקובל על הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, ומוערך מאד בארץ ובחו”ל.
התהליך זכה להכרה בכתבי עת מדעיים מובילים וע”י גורמים אובייקטיבים בינלאומיים כגון ה-OECD.

לאורך כל השנים מועצת הבריאות והנהלות משרדי הבריאות והאוצר שיבחו את עבודת הועדה ואת תוצאותיה ולראיה סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל הינו מהרחבים והמתקדמים בעולם, תוך שהציבור בישראל זוכה לקבל תרופות וטכנולוגיות חדשניות ביותר עבור מגוון רחב של מחלות.

טכנולוגיות רפואיות

החל משנת 1999, אחת לשנה, ככל שנקבע ע”י ממשלת ישראל תקציב לצורך הוספת טכנולוגיות רפואיות חדשות לסל, ובהתאם לגובה התקציב שנקבע, מתווספות תרופות וטכנולוגיות רפואיות אחרות לסל השירותים בתהליך שנמשך לאורך השנה הקלנדרית.
תהליך קביעת סדרי העדיפויות בטכנולוגיות רפואיות בישראל הינו ייחודי כיוון שמערכת הבריאות בישראל הינה למעשה היחידה בעולם המבצעת תהליך סדור, מדי שנה, בו נעשית הערכה של מספר רב של טכנולוגיות במקביל, בתוך תקציב מוגדר שנתי, בעוד שברחבי העולם נבחנת כל טכנולוגיה באופן פרטני לעצם זכאותה למימון ציבורי וכל טכנולוגיה נשפטת בפני עצמה ואינה נמדדת ביחס לטכנולוגיות אחרות למול תקציב מוגבל ובזמן מוגבל.
הגשת בקשות מתאפשרת לכל גורם ציבורי או פרטי.
עבור כל בקשה מבוצעת הערכה טכנולוגית מקיפה הכוללת הערכה קלינית לגבי בטיחותה ויעילותה של הטכנולוגיה, הערכה אפידמיולוגית לגבי היקפי החולים והערכת צרכים, והערכה כספית לגבי עלות הכללתה של הטכנולוגיה בסל.
מבנה ועדת הסל, נקבע על מנת להבטיח כי החלטות הועדה יתקבלו מתוך ראיה חברתית-ציבורית כוללת, תוך דגש הן על הצד הרפואי והן על ההיבטים החברתיים, הכלכליים, האתיים ועוד, והכל במסגרת המשאבים שהקצתה הממשלה להרחבת השירותים בסל הבריאות.
במהלך דיוני הוועדה מתעמקים חברי הועדה בסוגיות השונות ובהיבטים השונים הכרוכים בכל טכנולוגיה, עד אשר מתגבשת החלטה לגבי אלו מבין הטכנולוגיות המועמדות יש להמליץ על הכללתן בסל.

המקדם לעדכון טכנולוגי של הסל הוגדל מ-300 מלש”ח לבסיס הסל ל-500 מלש”ח, וכן סוכם שבשנים 2021-2024 יעמוד המקדם הטכנולוגי על 550 מלש”ח. 
יש לציין כי סל שירותי הבריאות במדינת ישראל הינו מהרחבים והעדכניים בעולם במימון ציבורי.

שקיפות

אנו חלוקים באופן יסודי על קביעת המבקר על שקיפות התהליך. תהליך זה זוכה לשבחים לגבי שקיפותו בארץ ובעולם. המשרד מקפיד על שקיפות התהליך והעברת המידע לציבור בדרכים שונות, לרבות  נוכחות עיתונאים בדיוני הועדה הציבורית ודיווחים מתוך דיוני הועדה בזמן אמת.
בנוסף, באתר האינטרנט של משרד הבריאות מפורסמים בין היתר:
רשימת הבקשות המועמדות לסל, עיקרי ההחלטות של דיוני ועדת הסל בסמוך למועד הדיונים, תמלולי הישיבות, נוהל עבודת הועדה, המלצות ועדת הסל, כולל העלות הכוללת והיקף החולים המוערך, חוזרי מנכ”ל רלבנטיים וגילוי נאות של חברי ועדת הסל.

הועדה פתוחה לקבלת מידע נוסף מכל גורם המעוניין בכך.
הועדה מפרסמת את עיקרי החלטותיה בסמוך למועד הדיון, מאפשרת לכל המעוניין בכך להגיש ערעור על החלטותיה, כך שכלל הציבור, החולים ועמותות החולים יכולים לערער ולהביע בכתב את עמדתם בפני הועדה הציבורית טרם קבלת ההחלטה הסופית, והועדה דנה בכל הערעורים שהוגשו בסבב דיונים ייעודי.

ועדת המשנה הינה ועדה מקצועית שחברים בה גורמים שונים ממשרד הבריאות, קופות החולים ומשרד האוצר. דיוניה כוללים סודות מסחריים משמעותיים לתפקוד הקופות.
קיימת חשיבות לשמירת המידע הרגיש באופן שיאפשר לבצע את התהליך בצורה מקצועית ויעילה. הרכבה של ועדת המשנה ודרכי עבודתה תורמים לשקיפות שמאפשרת לבצע בקרה על החלטותיה.

פורום טכנולוגיות

הפורום הינו פורום פנימי של אנשי מקצוע במשרד הבריאות המקדים את שלב ועדת הסל והינו סמכות משרד הבריאות ברמה המשפטית והמקצועית לבדוק את התאמת הבקשות להכללה בסל שירותי הבריאות.
פרקטיקה זו נבחנה ואושרה בפסק דין של ביהמ”ש העליון.
מגישי בקשות שבקשתם נמצאה כלא מתאימה לדיוני ועדת הסל, מקבלים תשובה פרטנית בה מצוינת הסיבה מדוע לא תעלה בקשתם לדיון. בפני כל מגיש שבקשתו נדחתה עומדת האפשרות לערער על החלטת פורום טכנולוגיות, והדבר אף נעשה במהלך השנים.

פרסום תמלולי ועדת הסל
באשר לפרסום הפרוטוקולים אכן הייתה חריגה בלוחות הזמנים של פרסומם  בשנתיים האחרונות זאת , בין השאר, עקב תשומת הלב המיוחדת שהופנתה על ידי כלל אנשי משרד הבריאות להתמודדות עם מגפת הקורונה באותן שנים.
משרד הבריאות יעשה כל מאמץ להבא לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים.
משרד הבריאות דוחה את אמירת המבקר כי הדבר גורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי הבקשות כיוון שלמרות העיכוב בפרסום תימלולי הועדה המפורטים, עיקרי ההחלטות של דיוני הועדה מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד בסמוך להחלטות הועדה ומאפשרים לציבור לעקוב אחרי החלטותיה, ולערער עליהן בזמן אמת.

מערכת השיקולים בבסיס המלצותיה של ועדת הסל
משרד הבריאות חולק על אמירת המבקר לגבי מערכת השיקולים המהווה את הבסיס לקבלת המלצותיה. שיקולי ועדת הסל בדירוג הטכנולוגיות והתרופות השונות הנדונות בפניה כוללים בין היתר את השיקולים הבאים: יעילות הטכנולוגיה בטיפול במחלה; היות הטכנולוגיה מונעת מחלה; היות הטכנולוגיה מצילת חיים או מונעת תמותה; הארכת חיים והתייחסות לאיכות חיים צפויה; קיום חלופה טיפולית ובדיקת יעילות החלופה; קיום ניסיון בארץ ובעולם בשימוש בטכנולוגיה; עלות כלכלית ברמת הפרט וברמה הלאומית; התועלת הצפויה מהכללת הטכנולוגיה בסל לטווח הקצר והארוך; ועוד. 
חשוב להבהיר כי הערכה כלכלית כן מבוצעת עבור התרופות והטכנולוגיות הנידונות בועדת הסל. כוונת המבקר הינה להערכה כלכלית מסוג עלות תועלת שלא מבוצעת כחלק מהתהליך. נושא הערכות כלכליות מסוג עלות-תועלת ומקומן בתהליך הרחבת הסל נבחן לעומק על ידי המשרד הבריאות ואף בוצע פיילוט.
העמדה המקצועית של המשרד היא שאין מקום לביצוע הערכות כלכליות מסוג זה כחלק מתהליך הרחבת הסל.

תרופות וטכנולוגיות ללא תוספת עלותכל תרופה וטכנולוגיה שמועמדת להכללה בסל מחייבת בחינה של יעילותה ובטיחותה בהשוואה לאופציות הטיפוליות האחרות הקיימות בסל, ללא תלות בעלותה. רק לאחר שהוכח כי לתרופה או הטכנולוגיה החדשה יעילות לפחות זהה לקיים, תיבדק עלותה מול החלופות הקיימות. לפיכך, גם תרופות או טכנולוגיות שלפי הערכת המגיש אינן כרוכות בתוספת עלות, צריכות לעבור את המסלול המלא של הערכה טכנולוגית, התייעצות עם מומחים ודיון בוועדת הסל.
לאורך השנה, רשאיות קופות החולים להוסיף לסל השירותים הקופתי תרופות וטכנולוגיות שונות, כולל תרופות או טכנולוגיות שאינן כרוכות בתוספת עלות. תרופות שניתן להכניס ללא עלות, נכנסות בחלקן בינתיים לסל הקופה (בחלק מהקופות) כך שלא נגרם עיכוב.
הכנסה ללא עלות למצב בו כבר קיימת חלופה נעשה לעיתים כקלאס אפקט ואז ממילא הקופות יכולות לבחור אם להכניס תרופה זו למבחר או לא.

תרופות אונקולוגיות
בנושא תרופות אונקולוגיות, החל בימים אלה פרויקט מיוחד של כלל קופות החולים ומשרד הבריאות לניתוח הכללות ושימושים של תרופות אלו, בסיוע מכון גרטנר.

פיקוח ובקרה
סמנכ”ל פיקוח על קופ”ח ושב”ן במשרד הבריאות מבצע בקרה מלאה ושוטפת על כל התרופות והטכנולוגיות שהוכללו בסל וכן על הפעילות הפיננסית של קופות החולים.
מתודולוגיה קבועה לדיווח נקבעה כבר לפני מספר שנים ובהתאם לה סמנכ”ל פיקוח על קופ”ח מבצע את תהליכי בקרת הנתונים שמוגשים לוועדת הסל כמו גם את בקרת התקציב מול השימושים.

הערת המערכת: נכתב כאן אצלנו כבר אין סוף פעמים שהבעייה המרכזית של וועדת הסל היא המתדולוגיה, וזה משתקף הפעם גם בדו”ח המבקר. המתודולוגיה צריכה להתבסס על תהליך של אופטימיזציה שבו נבחנת תוספת התועלת של תרופה/טכנולוגיה המועמדת לסל הבריאות אל מול תוספת העלות (נטו לאחר קיזוז עלויות נחסכות), כשהיחס הזה של תוספת עלות/תוספת תועלת מהווה למעשה את המדד המרכזי לדירוג התיעדוף של כל תרופה/טכנולוגיה, ומאפשר בכך להכניס לסל את אותו תמהיל של תרופות/טכנולוגיות שמייצרים מקסימום תועלת, במסגרת תקציב ההרחבה.  הגישה הזו, בגדול, גם מקובלת במדינות מערביות רבות כמו אנגליה (NICE) , קנדה, אוסטרליה ועוד. משום מה, וועדת הסל “מתעקשת” להמשיך ולהשתמש בדירוג התיעדוף (A9 , B8 וכד’ שאין לו כל בסיס מדעי או עובדתי והוא אינטואיטיבי לחלוטין) בכדי להכריע אילו מועמדים ממשיכים לשלב הדיונים הבא.

יש לקוות שהדיון הציבורי והמקצועי שיתפתח בעקבות דו”ח הביקורת יוביל לשינויים הרצויים שאכן יבטיחו שפעילות הוועדה מכוונת להשגת מקסימום תוספת ערכים בריאותיים במסגרת התקציב שהוגדר להרחבת הסל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • AstraZeneca חוברת ל-Accenture ,AWS ושירותי בריאות כללית  ומשיקה את

    AstraZeneca חוברת ל-Accenture ,AWS ושירותי בריאות כללית ומשיקה את "BeyondBio SCALE", תוכנית ייחודית שנועדה להעצים סטארטאפים ישראלים המתמודדים עם אתגרי ההתרחבות הגלובלית

    ממציאים מחדש את עתיד הרפואה הדיגיטלית: AstraZeneca חוברת ל-Accenture ,AWS ושירותי בריאות כללית  ומשיקה את “BeyondBio SCALE”, תוכנית ייחודית שנועדה להעצים סטארטאפים ישראלים המתמודדים עם אתגרי ההתרחבות הגלובלית. תוכנית BeyondBio SCALE  תעניק לסטארטאפים המשתתפים את הכלים והידע הדרושים כדי להגיע בהצלחה לשווקים גלובליים חדשים,  תוך מינוף מומחיותם הקלינית, המסחרית והטכנית של שותפי התכנית. סטארטאפים ישראליים בתחום […]

  • תכנית המתאר של מערכת הבריאות עד 2048: עליה מ-16,000 ל-30,000 מיטות אשפוז, תוך הגדלת מרכיב האשפוז בקהילה

    תכנית המתאר של מערכת הבריאות עד 2048: עליה מ-16,000 ל-30,000 מיטות אשפוז, תוך הגדלת מרכיב האשפוז בקהילה

    השבוע פרסם משרד הבריאות את תכנית המתאר של מערכת הבריאות עד לשנת 2048.  במסגרת התכנית המתבססת על הערכת צרכים ומגמות רפואיות מספר מיטות האשפוז יועלה מכ-16,000 ל-30,000 . התכנית כוללת הרחבת יכולות אשפוז ביתיות/קהילתיות תוך צמצום הפערים הקיימים בין הפריפריה למרכז. הרחבת יכולות האשפוז בקהילה (כך שהווה כ-15% מכלל צרכי האשפוז) תאפשר הפחתה בצורך בהקמת […]

  • היערכות למצב הביטחוני בבתי החולים סורוקה וקפלן

    היערכות למצב הביטחוני בבתי החולים סורוקה וקפלן

    בתי החולים סורוקה וקפלן מעדכנות באשר להיערכות תפעול בתי החולים לאור המצב הביטחוני . להלן הודעת סורוקה: היערכות המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית בצל ההסלמה במצב הבטחוני, נערך סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי לכל תרחיש אפשרי ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. כל בעלי התפקידים במקצועות הקריטיים, כגון כירורגיה, טראומה, מיון, הרדמה, סיעוד ואחרים, נכנסו לכוננות גבוהה ולזמינות […]

  • שיעור ההוצאה על הבריאות בישראל עלה ב-2021 ל-8.1% מהתוצר, אך עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

    שיעור ההוצאה על הבריאות בישראל עלה ב-2021 ל-8.1% מהתוצר, אך עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע הודעה לפיה שיעור ההוצאה לבריאות ב-2021 על ל-8.1% מתמ”ג, עלייה של 8.6% בהשוואה ל-2020 במחירים קבועים. העלייה ב-2021 קשורה להרחבת התקציבים שהועברו למערכת בשל המאבק בקורונה. יש לציין ששיעור ההוצאה על בריאות בישראל מתוך התוצר הגלמי נמוך בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD העומד על כ-9.5% בממוצע. בהשוואה למדינות כמו גרמניה שוודיה […]

  • יישום מתווה קיצור משמרות המתמחים נדחה לספטמבר 2023,  ארגון ''מרשם'': גזר דין מוות לקיצור המשמרות

    יישום מתווה קיצור משמרות המתמחים נדחה לספטמבר 2023, ארגון ''מרשם'': גזר דין מוות לקיצור המשמרות

    ע”פ דיווח בדהמרקר, הממשלה החליטה לדחות את יישום מתווה קיצור התורנויות למתמחים לספטמבר 2023, כלומר פיגור של שנה וחצי מהמועד המקורי שנקבע (אפריל 2022). בהודעת העדכון של המדינה לבית הדין לעבודה מצוין כי נדרש מו”מ עם הר”י באשר לשכר המתמחים שצפוי להיפגע בשל קיצור התורנויות, ושבשל תקופת הבחירות לא ניתן לבצע כעת את המו”מ הנדרש. […]

  • איכילוב: נפתח חדר המיון הגדול בעולם

    איכילוב: נפתח חדר המיון הגדול בעולם

      נחנך באיכילוב בית החולים הראשון בישראל לרפואה דחופה ע”ש הפילנתרופ סילבן אדמס, אשר תרם כעשרים ושמונה מיליון דולר למען הקמתו. הוא כולל לראשונה באיכילוב ובעיר תל אביב: טכנולוגיות חדשניות, מסלולים ייעודיים על פי תלונת המטופל, מיון פסיכיאטרי, מרכז “מאור” – חדר אקוטי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מחלקת אשפוז קצר מועד ואמפי ירוק הכולל כ […]

  • פרק חדש בטיפ השבועי: הרופא החכם

    פרק חדש בטיפ השבועי: הרופא החכם

    בפרק זה מציג פרופ’ רז סיכום שיחה שקיים עם ד”ר איתן בן עמי, רופא אונקולוג משיבא, על מטופל משותף, כדוגמא מצויינת להתנהלות של רופא חכם נאור ופתוח. מנגד התייחס לפירסום בעייתי מאוד על אופן ההתנהלות מול חולים אונקולוגים בוולפסון, ומאידך מאמר חשוב שפורסם ב”הארץ” על שינוי באופן שבו מלמדים כיום סטודנטים לרפואה לראות את האדם שמעבר […]

  • ד

    ד"ר דניאלה כץ מונתה לאחראית תחום סרקומות באגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק

    הודעת שערי צדק לקראת פתיחתו הקרובה של המרכז הרדיותרפי החדש במרכז הרפואי שערי צדק, נבחרת המומחים בשערי צדק ממשיכה להתרחב: ד”ר דניאלה כץ מומחית בעלת שם בינלאומי בגידולים הנדירים ביותר – מונתה לאחראית תחום סרקומות באגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ד”ר כץ 52, נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בירושלים. ד”ר כץ בוגרת בית הספר לרפואה […]