טיפול במטפורמין לא הביא לשיפור התוצאות בנשים עם סרטן שד (JAMA)

מתוצאות המחקר הגדול ביותר מסוגו להערכת התועלת של מטפורמין בנשים עם סרטן שד עולה כי הטיפול התרופתי לא שיפר את ההישרדות של נשים עם סרטן שד נתיח בסיכון גבוה, כאשר ניתן בשילוב עם טיפול אדג’וונטי סטנדרטי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו כי הטיפול התרופתי במטפורמין לווה בהישרדות טובה יותר של חולי סרטן. לאור זאת, נערכו מחקרים להערכת הטיפול התרופתי בחולים עם מחלות ממאירות וללא סוכרת, אך שני מחקרים בנושא סרטן ריאות לא הדגימו השפעה כלשהי לטיפול על הישרדות החולים.

המחקר הנוכחי כלל 3,649 נשים (גיל ממוצע של 52.4 שנים) ללא סוכרת עם אבחנה של סרטן שד, אשר קיבלו טיפול אדג’וונטי (כימותרפיה, קרינה, טיפול הורמונאלי ו/או טיפול אחר) בין השנים 2010 ו-2013, לאחר ניתוח כריתה מלאה של גידולי T1-3, N0-3.

המשתתפות חולקו באקראי באופן שווה לטיפול במטפורמין במינון 850 מ”ג, פעמיים ביום, או פלסבו, אשר ניתנו למשך חמש שנים. חציון משך המעקב ארך כשמונה שנים.

בקרב 2,533 נשים עם מחלה חיובית לקולטנים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון, היארעות הישרדות ללא-מחלה פולשנית עמדה על 2.78 ל-100 שנות-מטופל בזרוע הטיפול במטפורמין, בהשוואה ל-2.74 ל-100 שנות-מטופל בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 1.01, p=0.93). שיעורי התמותה עמדו על 1.46 מקרי תמותה ל-100 שנות-מטופלת במטפורמין, לעומת 1.32 מקרי תמותה ל-100 שנות-מטופלת בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 1.10, p=0.47).

הטיפול במטפורמין הופסק לאחר כשלוש שנים ב-1,116 נשים עם מחלה שלילית לקולטנים להורמונים לאחר שניתוח ביניים קבע כי אין תועלת לטיפול. שיעורי הישרדות ללא-מחלה פולשנית עמדו על 3.58 עם מטפורמין לעומת 3.60 עם פלסבו ל-100 שנות-מטופלת (יחס סיכון של 1.01, p=0.92). בזרוע הטיפול במטפורמין תועדו 1.91 מקרי תמותה ל-100 שנות-מטופלת, בהשוואה ל-2.15 מקרי תמותה ל-100 שנות-מטופלת בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.89, p=0.46).

עם זאת, מניתוח הנתונים עלה כי בתת-קבוצה קטנה של נשים עם מחלה חיובית ל-HER2 (17% מכלל המדגם) שיעורי ההישרדות ללא-מחלה עמדו על 1.93 ל-100 שנות-מטופלת במטפורמין, לעומת 3.05 ל-100 שנות-מטופלת בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.64, p=0.03), עם שיעורי תמותה של 0.78 לעומת 1.43 מקרי תמותה ל-100 שנות-מטופלת, בהתאמה (יחס סיכון של 0.54, p=0.04). החוקרים מדגישים כי התועלת בתת-קבוצה של נשים עם מחלה חיובית ל-HER2 הייתה מוגבלת לאלו עם וריאנט rs11212616 ומוסיפים כי מדובר בניתוח תת-קבוצה ולכן יש לאשר את התוצאות במחקרים נוספים.

אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה היו נפוצים יותר עם מטפורמין (21.5% לעומת 17.5%), כאשר האירועים החריגים הנפוצים כללו יתר לחץ דם (2.4% לעומת 1.9%), הפרעות מחזור (1.5% לעומת 1.4%) ושלשול (1.9% לעומת 0.8%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב נשים ללא-סוכרת, עם אבחנה של סרטן שד נתיח ובסיכון גבוה, הוספת מטפורמין לעומת פלסבו לטיפול סטנדרטי כנגד סרטן שד לא שיפרה משמעותית את ההישרדות ללא מחלה פולשנית.

JAMA. 2022;327(20):1963-1973

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים