משפחה

ההשפעה של מתן גלוקוקורטיקואידים כחלק מהטיפול במחלת מפרקים דלקתית על שיעורי האשפוזים והתמותה של החולים (Arthritis Res Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת מפרקים דלקתית, המינון הראשוני של גלוקוקורטיקואידים היה גבוה יותר מזה שניתן ע”י ריאומטולוגים; עם זאת, כאשר ניתן כתוספת לטיפול ב-DMARD (Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs), לסטרואידים לא הייתה השפעה על שיעורי התמותה או האשפוזים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמתן מינון נמוך של גלוקוקורטיקואידים פומיים מומלץ כטיפול בדלקת מפרקים מוקדמת, ההשפעה של תרופות אלו על התמותה אינה ידועה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של גלוקוקורטיקואידים על שיעורי התמותה של חולים עם דלקת מפרקים מוקדמת.

המחקר כלל חולים עם הופעה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים לא-ממוינת (2005-2010) אשר קיבלו DMARD ושרדו בשנה השנייה למעקב.

מדגם המחקר כלל 459 חולים (גיל ממוצע של 58.59 שנים; 65% חולים עם דלקת מפרקים שגרונית) מהם 51 חולים הלכו לעולמם (11.36%) במהלך המחקר. חציון משך המעקב עמד על 103.91 חודשים כאשר טיפול בגלוקוקורטיקואידים ניתן ל-198 חולים (44.10%) במינון של עד 7.5 מ”ג/יום, אם כי עד תום המחקר טיפול זה ניתן ל-257 חולים (57.24%); 88 חולים (19.6%) טופלו במינון גבוה מ-7.5 מ”ג ביום.

                       

בניתוח מתוקן, מתן גלוקוקורטיקואידים (יחס סיכון של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 0.74-2.47) לא ניבא משמעותית את הסיכון לתמותה, הן במינון נמוך (יחס סיכון של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 0.73-2.71) והן במינון גבוה (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 0.52-2.92).

החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור האשפוזים מכל-סיבה בין חולים שטופלו בגלוקוקורטיקואידים ואלו שלא קיבלו טיפול זה.

ממצאי המחקר מעידים כי הוספת גלוקוקורטיקואידים לטיפול ב-DMARD בחולים עם מחלת מפרקים דלקתית לא לוותה בעליה בשיעורי התמותה או האשפוזים,

Arthritis Res Ther. 2022 Jun 16

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים