השפעת טיפול ב-Semaglutide על היארעות שבץ בחולי סוכרת סוג 2 (Stroke)

מחקר חדש שפורסם ב-Stroke הראה כי Semaglutide הפחית את השכיחות של שבץ מוחי ראשון במטופלים עם סוכרת מסוג 2 עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה, זאת גם ללא קשר להיארעות שבץ קודם. התרופות ממשפחת GLP-1 RA (אגוניסטים לקולטן פפטיד-1 דמויי גלוקגון), כדוגמת Semaglutide, עשויות להפחית את הסיכון לשבץ בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2. מחקר זה בדק את ההשפעות של Semaglutide הניתן תת עורית ודרך הפה, לעומת פלצבו, על הופעת שבץ על תת סוגיו במטופלים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.

מחקרי SUSTAIN 6 (להערכת תוצאות קרדיווסקולריות ארוכות טווח עם Semaglutide במטופלים עם סוכרת סוג 2) ו-PIONEER 6 (לטיפול בסוכרת מוקדמת) הם מחקרים אקראיים שכללו תוצאים קרדיווסקולריים של Semaglutide הניתן תת עורית ודרך הפה למטופלים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. במחקר הנוכחי הזמן עד לשבץ הראשון ותת-סוגי השבץ המוחי נותחו באמצעות מודל Cox ורובדו על פי המחקר וסוג הטיפול. ההשפעה של שבץ קודם, אוטם שריר הלב או שבץ קודם, גיל, מין, לחץ דם סיסטולי, קצב סינון גלומרולרי משוער ופרפור פרוזדורים קודם על השפעות הטיפול הוערכה באמצעות ערכי P, והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חמור נותח בהתאם לשבץ קודם.

106 משתתפים מתוך 6480 עברו שבץ מוחי (אירוע 1.0/100 שנות מטופל [PYO]). Semaglutide הפחית את השכיחות של כל שבץ מוחי לעומת פלצבו (0.8 לעומת 1.1 אירועים/100 PYO; RR 0.68 [95% CI, 0.46-1.00]; P=0.048), גרם להפחתה משמעותית בסיכון לחסימת כלי דם קטנים (0.3 לעומת 0.7 אירועים/100 PYO; RR, 0.51 [95% CI, 0.29-0.89]; P=0.017). יחסי סיכון לסיכון לכל שבץ מוחי עם Semaglutide לעומת פלצבו היו 0.60 (0.5 לעומת 0.9 אירועים/100 PYO CI 95%, 0.37-0.99) ו-0.89 (CI 95%, 0.47-1.69, 2.7 לעומת 3 אירועים/00PYO 1) באלו ללא ועם שבץ מוחי קודם, בהתאמה. למעט פרפור פרוזדורים קודם (P=0.025), לא נצפו אינטראקציות מובהקות בין השפעות הטיפול על הסיכון לשבץ מוחי כלשהו לבין תת-קבוצות שנחקרו, או בין השפעות הטיפול על הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חמור ושבץ מוחי קודם (P>0.05).

למאמר ב-Stroke

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים