משפחה

השימוש בשתל עורקי-ורידי לטיפולי דיאליזה מעלה את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (Kidney Medicine)

בהשוואה לפיסטולה עורקית-ורידית, השימוש בשתל עורק-וריד לטיפולי דיאליזה מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Kidney Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם כשל כלייתי תחת טיפולי המודיאליזה סיכון מוגבר לדימום ותרומבוזיס. הם מוסיפים כי פיסטולה עורקית-ורידית לרוב מועדפת על-פני שתל עורקי-ורידי לצמצום סיבוכי גישה וסקולארית, לאור הנחיות עדכניות המציעות התאמת הטיפול לכל חולה וכי הבנה טובה יותר של הסיכון לדימום, תרומבוזיס וסיבוכים קרדיווסקולאריים אחרים עשויה לסייע בבחירת סוג הגישה הקבועה לטיפולי דיאליזה.

החוקרים השלימו מחקר תצפיתי ובחנו את הנתונים אודות מבוטחי Medicare זמן קצר לאחר הכנת גישה עורקית-ורידית להמודיאליזה. שתל עורקי-ורידי שימש ב-17,763 חולים ופיסטולה שימשה ב-60,329 חולים. הנתונים נאספו ממאגר Renal Data System End-Stage Renal Disease.

התוצאים העיקריים של המחקר כללו דימום מג’ורי, תרומבואמבוליזם ורידי, אירוע מוחי איסכמי, אוטם לבבי, תמותה קרדיווסקולארית ואיסכמיה קריטית של הגפה.

מהנתונים עולה שיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי של 10.8 מקרים ל-100 שנות-אדם בקרב חולים לאחר שתל עורקי-ורידי, בהשוואה ל-5.3 מקרים ל-100 שנות-אדם בחולים עם פיסטולה. לאור זאת, השימוש בשתל עורקי-ורידי לטיפולי המודיאליזה לווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לפיסטולה עורקית-ורידית. בנוסף, מהנתונים עלה כי שתל עורקי-ורידי עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון גבוה כמעט כפליים לתרומבואמבוליזם ורידי עם שימוש בשתל עורקי-ורידי לצורך טיפולי המודיאליזה, בהשוואה לשימוש בפיסטולה.

 

Kidney Medicine, 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים