פסוראזיס כרונית והקשר למחלת כבד שומני (Journal of Investigative Dermatology)

מטה אנליזה חדשה שפורסמה ב-Journal of Investigative Dermatology והוצגה במפגש השנתי של הקבוצה למחקר והערכה של פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, הראתה שחולים עם פסוריאזיס כרוני מתמודדים עם סיכון מוגבר כמעט פי שניים למחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD), והסיכון מטפס עוד יותר אצל אלה עם מעורבות עורית חמורה יותר – וככל הנראה גם בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA).

מתוך 76 פרסומים שנמצאו בספרות, 11 המחקרים התצפיתיים שנכללו במטה-אנליזה עמדו בקריטריונים מחמירים, כולל אבחנה של פסוריאזיס ו-PsA על סמך קריטריונים אובייקטיביים, ו-NAFLD אושר באמצעות ביופסיה או הדמיה של הכבד. מ-11 מחקרים אלו, נתונים מצטברים היו זמינים עבור 249,333 חולי פסוריאזיס, מתוכם 49% היו עם NAFLD, ו-1,491,402 היו חולי ביקורת בריאים. מבין הביקורות, 36% היו עם NAFLD. יש לציין כי ארבעה מהמחקרים היו מצפון אמריקה, ארבעה מאירופה ושלושה מאסיה.

הסיכון ל-NAFLD בקרב אלו עם פסוריאזיס ביחס לביקורות בריאים היה כמעט פי 2 (OR, 1.96; CI 95%, 1.70-2.26; P <.001). שמונה מהמחקרים כללו ניתוח של סיכון יחסי בהקשר של חומרת הנגע בעור המוגדר לפי ציון Psoriasis Area and Severity Index (PASI). יחסית לאלו ללא NAFLD, למטופלים פסוריאטיים עם NAFLD היה ציון PASI ממוצע גבוה יותר (OR, 3.93; 95% CI, 2.01-5.84; P < .0001). עבור PsA ביחס לקבוצה ללא PsA בחמשת המחקרים שהשוו סיכון בין שתי הקבוצות הללו, הסיכון ל-NAFLD היה שוב כמעט פי שניים יותר. אמנם ללא מובהקות סטטיסטית, אבל מגמה חזקה נראתה בהחלט (OR, 1.83; 95% CI, 0.98-3.43; P = .06). באחד המחקרים הגדולים שנותחו מבין מחקרי התצפית שנכללו במטה-אנליזה, נבדקו כ-1.5 מיליון חולים, שכללו 54,251 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית. בעוד שיחס הסיכון של NAFLD גדל הן עבור פסוריאזיס (HR, 2.23) והן עבור PsA (HR, 2.11), הוא לא היה מוגבר באלה עם RA (HR, 0.96).

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-Journal of Investigative Dermatology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים